הסיפור שרץ בימים האחרונים בחדשות ובעיתונים, וההבטחות מצחיקות אותי ובו זמנית מעלות טעם רע ביותר.
אני יודע שהיום זה כבר לא מקובל ללכת וללמוד היסטוריה ולבצע השוואה לאורך מאות שנים ולא שנה שנתיים, אבל אם אפשר אני אצרף את שני הסנטים הפרטיים שלי בנושא.
לאימפריות לא ממש אכפת מהמדינות או הממלכות הקטנות והעצמאיות, הממלכות הקטנות יהיו כלי משחק במקרה הטוב, מדינות וסאליות או יאבדו את עצמאותן באופן מוחלט, זה כמעט תמיד היה ככה וזה ככל הנראה תמיד ישאר, לאימפריות גדולות וחזקות יש קודם כל אינטרסים עצמאיים שלפעמים הולכים טוב עם הממלכות הקטנות, אבל בדרך כלל זה בא על חשבון הממלכות החלשות.
עכשיו, נכון שיש את החלוקה של האימפריה הקונטינטילית לעומת האימפריה הימית והצורה בה הם אוספות כוח ומקרינות כוח לייצרת השפעה (לקריאה נוספת על המושגים הללו מומלץ לעבור על ספרייה של שרה פיין), אבל גם אלו וגם אלו משתמשים בתהליכי השפעה והפעלת כוח (בין אם צבאי או כלכלי) על מנת לקבל את מבוקשן ולהחזיק במעמד הזה. בנושא הזה טוב לראות את ההתנהגות של הולנד וארה"ב כדוגמאות מצוינות לתהליכים הללו ולהפעלת הכוח הזאת לאורך ההיסטוריה.
מלחמות על שטח השפעה ושליטה קיימות לכל הפחות מסוף עידן הברונזה באופן תמידי, היו מקרים בהם הממלכות המושפעות חוו שגשוג כלכלי אבל בדר"כ זה הגיע עם מחיר כבד מאוד, אני משתמש במילה ממלכה ולא במילה מדינה לתאר את הארגון החלש יותר הפונה לאימפריה, מכיוון שהמילה מדינה בסוף עידן הברונזה היא לא ממש נכונה ואנכרוניסטית מאוד (וזאת למרות שיהיו מי שיגידו כי קיימים מאפייני מדינה במקרים מסויימים דוגמאת ערי מדינה, החיתים או המצרים), מערכות הממשל באזורים המושפעים היו מאוד חלשות במושגים של היום, במהלך מרוצת השנים התהוו מנגנוני ממשל שיתאימו למושג מדינה אבל על מנת להקל על הפוסט אני משתדל להשתמש במילה ממלכה במקום מדינה.
כאשר הממלכות פנו לאימפריות לעזרה, שם בדרך כלל הייו מפולות חמורות, דוגמא מצויינת לזה ניתן לראות בין אימפיריית אשור שהגיע לעזור לממלכה קטנה בשם יהודה, שחוותה אי הסכמה מול ממלכת ישראל,האימפריה אומנם עזרה לממלכת יהודה, אבל המחיר היה קשה מנשוא, אבל זה לא רק אשמת ממלכת יהודה כי אם גם של ממלכת ישראל שהחליטו להלחם בממלכת יהודה, ואף עשתה בריתות בכדי לנצח, המותיף הזה יופיע פעמים רבות בהיסטוריה לאחר מכן, ובדרל כלל יגיע עם מחיר כבד מאוד. התוצאה של שיתוף הפעולה בין ממלכת יהודה לאשור , הייתה אובדן עצמאות, פירוק ממלכת ישראל לגורמים הגלייה והפסקת קיומה כיישות עצמאית, אני שם בצד את הטענות כי ממלכת ישראל לא הייתה קיימת שמופיעה אצל חלק מהחוקרים והטענה שממלכת יהודה הייתה הממלכה החלשה שקיבלה אכלוסיה והגדילה את המיטוסים וגיירה תרבות בצד, זה לא הנושא אצלנו פה. האם עצם הפנייה היא הגורם היחיד ? כמובן שלא, ישנם גורמים כלכליים, צבאיים ופוליטים שיגרמו למפולת, אולם אני טוען שהחטא הקדמון וסיבה עיקרית למכלול הבעיות שייגרמו לנזק מתחילים בפנייה והבריתות הללו.
הכיבוש הבבלי וחורבן בית ראשון היינם תוצאה ישירה של פנייה זו לאמפריה והזמנתה, אילו לא הייתה ממלכת יהודה ממלכה ווסאלית, ואילו לא היו רשימת המרידות הללו ובסופו של יום אילו לא היו פעולות של פנייה ליריבתה של האמפריה כמנגנון הגנה ככל הנראה המצב היה טוב יותר.
אם כן לטעמי התוצאה הישירה של הפנייה לאימפריה האשורית היא פירוק ממלכת ישראל, פירוק מרבית ממלכת יהודה (פרט לערי בנימין) נפילת הערים הגדולת והחלפת אכלוסיה. לא נכנס פה לשאר ההיסטוריה של נאו-בבל , מרידות יהויקים או מטריית הכיבוש המצרי של הארץ והמשחק בין האמפריות (המצרית והבבלית).
תקופת יהוד מדינתא הייתה באופן פרדוקסלי פחות בעייתית מבחינת פניות ופעולות פוליטיות מטומטמות, אבל ממלכתו ומרידתו של בן זוטרא הייתה טעות אדירה שצריך היה שיילמד בבתי הספר של איך לא לעשות דברים, באופן מעניין התחום הזה כמעט לא מוכר בקהל הצעיר שלא במסגרת אקדמית או דתית, באופן כללי הכיבוש הפרסי היה חיובי באופן מאוד לא רגיל, באופן שונה ממקרים אחרים היו תקופות ארוכות של חופש פעולה, אבל זה קשור לצורת השלטות הפרסית המאוד מיוחדת , שבשונה מהאימפריות ההלנסטיות הרומיות והמערביות לאחר מכן לא דרשה הכפפה למערכת האמונה האימפריאליסטית, ושלא לחשוב שאלו לא דרשו מנחות או נתנו עצמאות מוחלטת.
בימי הכיבוש ההלנסטי שוב אנו רואים את ההתקרבות ובקשת השפעה של האמפריה ע"י יצרת ערים הלנסטיות, שינוי שמות לדוגמא של האמפריה השולטת (לא חשבתם שסנהדרין זו מילה בעברית, נכון ? ) ושימוש בשפה זרה בממשל. ושוב פעם הדבר יביא חורבן ואובדן עצמאות חלקית שכבר הייתה עד תקופת החשמונאים, גם הכיבוש הסלאוקי (שבהתחלה היה בעל גישה אוהדת ליהודים) תמן בתחיים פוליטיים דוגמת פעילות ההלנסטים ויאסון הכהן (שמות יהודים מאוד , הא?) , החשמונאים? גם הם הזמינו אמפריות שיעזרו במשחק הפוליטי, הם דה-פקטו הזמינו וביקשו סיוע מרומי, וראינו איך זה נגמר ,שוב פעם כמו חבורת הזויים הלכו וביקשו מפומפאוס שיעזור לפתור בעיות בין העם לבין עצמו (והוא ניצל זאת בצורה מצויינת עבורו), הגעתו של פומפאוס הייתה הסוף של הממלכה העצמאית, הורדוס שאומנם שלט אחריו היה מלך בתקופת הביינים רץ לרומי לעזרה, העובדה שהתלמיד הממוצא בישראל לא יודע על פומפאוס או על מלכותו של הורדוס בה עדיף היה להיות חזירו מאשר בנו היינה שגיאה קולוסלית בלימודי אזרחות והיסטוריה. ההזמנה של רומי לממלכה הייתה הסיבה בפועל לנפילה ולחורבן הבית השני (מדובר בתהליך ארוך מאוד אבל הוא מתחיל שם). חלק חשוב שצריך לזכור זה מי היה איש הצבא שהלך ועזר לרומי לכבוש את ירושלים (אני מדבר על אלכסנדר טיבריוס מחריב ירושלים ) ומה הוא סיפורו, זה ביחד עם היחד של הערים ההלנסטיות (המתיוונות) החל מהמטריה/כיבוש ההלנסטי דרך הכיבוש הרומי מראה את תהליך הפירוק של האכלוסיה והממלכה שגם ככה לא הייתה יותר מדי חזקה בקשריה בתוך עצמה.
שוב לציין שזה לא ייחודי ליהודים שפנייה לאמפריות או בקשת עזרה תוביל למפלות, זה היה לאורך כל ההיסטוריה, אפילו בממלכת ירושלים הנוצרים המזרחיים ראו במסעות הצלב שמצבם יישתפר לעומת הכיבוש המוסלמי, אבל מה היה לאחר שבולדווין הגיע ? הוא לקח להם את הממלכות והשתלט עליהם (דוגמא ממש יפה הייתה באדמא למשל). בהיסטוריה של עמי האזור מדובר על חזרה חוזרת שוב ושוב של קריאה לאמפריות או הזמנת זרים או הסכמים כאלו ואז מפלה , זה היה עם מוחמד, זה היה עם רומי, ועוד ממלכות אחרות.
וזה לא ייחודי לאזור הלבנטי, ניתן לראות את אותו סיפור קורה עם הכיבוש הנורמני שהוזמן כהגנה, מקרים דומים קורים בההיסטוריה של מה שהיום הממלכה המאוחדת, במקרים בהם השבטים שחיו ביבשת אמריקה שעשו הסכמים עם המתיישבים שנלחמו מול הבריטים ומה קרה להם לאחר העצמאות האמריקאית (אולם שם זה לא הייתה פנייה לאימפריה כי אם הסכם עם כוח חזק יותר), בחיבור השבטים עם קורטז כנקמה ואז מפלה ובעוד אין ספור מקומות אחרים.
עכשיו היו מקרים חיוביים דוגמת ג'וסון (בקוריאה) וסין וויטנאןם וסין , בהם היו אלו ממלכות מעבירות מנחה בעלת קושי מסויים, אבל עדיין שמרו על עצמאות תרבותית ושרדו, אבל סין בדומה לפרס שלטו בצורה מאוד שונה מהאיפריות המערביות או המסופוטמיות. לגבי הנושא של ג'ינג'יס חאן, שם מדובר על משהוא מאוד שונה, ולא ניתן להגיד חיבוי בלבד או שלילי בלבד (למרות ההשמדה והכאוס שעשו בהכפפה) אולם לא למדתי מספיק על הנושא של ג'ינג'יס חאן על מנת לתת דעה רחבה על העניין. עכשיו שלא תחשבו לרגע שסין הפכה להיות אימפריה באופן שקט ורגוע, מספיק לזכור איך ההאן הפכו להיות הקבוצה הדומיננטית בחלקים החשובים של מה שסין היא היום, המלחמות הפנימיות של סין עקובות מדם, הפיכתם להגמוניה גם כן עקובה מדם, ולפי חלק מהחוקרים הבחירה הייתה להפוך לחבר הקבוצה האתנית והתרבותית או למות (שרה פיין, המכללה לפיקוד ימי בארה"ב).
תקוות השב של עמים חלשים בשלטון מרכזי וחזק בדרך כלל נגמרות רע, בין עם זה היה תחת הכיבוש הערבי שהשמיד את היהודים בצפון אפריקה (נכון , נשארו כיסים, אבל אני מדבר על המשפט האלמותי בה נאמר כי לא נשארו כנסיות בין המגרב למצריים בתקופה האלמוחדית) , והחליף את התרבות ואיסלם את האכלוסיה שהייתה תחת שלטונו, אני מדבר על חוקי הד'ימי והמשקל העז שניתן על האנשים להתאסלם ועל הרדיפות שהיו שם, חשוב לציין שהאיסלום לא היה מוחלט נשארו כיסים, והיה את חוקי עומר שמצד נתנתו הגנת חסות, היה תהליך Arabization מאוד קשה, אפשר לראות הייטב מה קרה לקופטים (דוגמא שורדת) האשוריים והארמניים במזרח התיכון כדוגמאות שורדות אבל שעברו תהליכים כאלה, גם הברברים הצליכו לשרוד על ידי מילוי תפקיד חשוב תחת הכיבוש המוסלמי, כך היה גם בביזנטיום או וברומי, מעטים היו העמים שהצליחו לשרוד עצמאית או אף כמדינה כאשר פנו וביקשו להיות תחת מטריות האימפריות. נכון שהיו מקרים בודדים שזה לא היה המצב, אבל אלו היו מקרים יוצאי דופן לאורך ההיסטוריה.
עכשיו נכון שיהיו מי שיגידו כי בזמן הכיבוש המצרי, האשורי, הבבלי, ההלנסטי והרומי היו תקופות של שגשוג, ולא כל האכלוסיות הוחלפו, ולא כל התרבות הוחלפה וכי היה רק החלפת תרבויות, והרי היה את המרידות והקושי הפוליטי בין הערים ההלנסטיות לבין הלא הלסנטיות, ואף חיתוך שטח השפעה לאחר מרידות בהם הופרו הערים ההלנסטיות. אולם השגוג הזה הגיע עם חורבן והשמדה לאחר מכן במקרים רבים.
גם בתקופה הפרסית והרומית היו תקופות של שגשוג, ונכון שהיו אלו מרידות וניסיון חזרה לעצמאות שהובילו לכעס מהאימפריות, הנושא ידוע שגוג או הגנה רגעית הובילו בסופו של יום למפלה אדירה והשמדה. מבחינת האימפריות פעמים רבות הייתה אי הבנה של השלטון המרכזי של יחסי הגומלין של הממלכות הקטנות או פוליטיקה קטנה שגרמו לפיצוצים אדירים (דוגמאת דרישות עולות של מנחה ,מסים קשים, פגיעה ברגשות דתיות ופוליטיות), והרי אלו היו טעיות שלטוניות מהאימפריה (פרט למקרי פרס שידעו לנווט זאת בצורה מדהימה) אבל קודם כל היו אלו הממלכות הקטנות שנכנסו למיטה הזאת מלתחילה.
מספר דמויות חשובות שצריך להכיר, ולהבין בהקשרים של היום יהיו :
רוצח ההמונים הורדוס שאומנם היה בנאי גדול, אבל הוא ביצע הריגות רבות והשמדת שכבות שלמות באכלוסיה. מקורו האדומי השפיע על אופו שלטונו והתנהגותו.
פומפאוס היינה דמות מאוד חשובה ומורכבת, וההיסטוריה של רומי באופן כללי מאוד מעניינת , ואפשר לעשות מספר דוקטורטים על הנושא, למעשה התחום הוא רחב מאוד ומאוד מעניין ההיסטוריה של רומי מלאה מלחמות , בריתות בגידות ותחחים, העקבות של רומי קיימים בתרובויות המערביות עד היום.
המצב כל כך גרוע שהיום מרבית האכלוסיה הבוגרת הצעירה אינם יודעים על פרעות גרנדה, או על פרעות פס, על חוקי הדימי או על המדינות שהיום באזור לבנון, ההלנסטים הושמדו על ידי הכיבוש, אבל חלק מתרבותם נשאר, אנטוליה ? האכלוסיה הילידת הוחלפה על ידי העמים התורכיים לא כך מזמן, וגם אז מדובר היה על בריתות שגויות שהובילו למפלה הזאת.
מה זה אומר על התקופה הנוכחית , תחשבו לבד מה זה אומר שיהיה ליגיון מוצב בממלכה המוקמית, שנציגה של האמפרייה מדבר בפרלמנט, שנציבה של האמפריה חותם על הסכם מול מדינות הרוצות להפוך לאמפריות בשם הממלכה הווסאלית המקומית.
הטיות אישיות: ההכרות שלי היא קודם כל בהיסטוריה המערבית והמספוטמיות ולא של המזרח הרחוק או אפריקה, הידע שלי בהיסטוריה של אפריקה מזואמריקה והמזרח הרחוק לוקה בחסר, בדרך כלל שטחית ולא יותר מחומר ברמה של מספר קורסים אקדמים בודדים עליהן.
אני יודע שהיום זה כבר לא מקובל ללכת וללמוד היסטוריה ולבצע השוואה לאורך מאות שנים ולא שנה שנתיים, אבל אם אפשר אני אצרף את שני הסנטים הפרטיים שלי בנושא.
לאימפריות לא ממש אכפת מהמדינות או הממלכות הקטנות והעצמאיות, הממלכות הקטנות יהיו כלי משחק במקרה הטוב, מדינות וסאליות או יאבדו את עצמאותן באופן מוחלט, זה כמעט תמיד היה ככה וזה ככל הנראה תמיד ישאר, לאימפריות גדולות וחזקות יש קודם כל אינטרסים עצמאיים שלפעמים הולכים טוב עם הממלכות הקטנות, אבל בדרך כלל זה בא על חשבון הממלכות החלשות.
עכשיו, נכון שיש את החלוקה של האימפריה הקונטינטילית לעומת האימפריה הימית והצורה בה הם אוספות כוח ומקרינות כוח לייצרת השפעה (לקריאה נוספת על המושגים הללו מומלץ לעבור על ספרייה של שרה פיין), אבל גם אלו וגם אלו משתמשים בתהליכי השפעה והפעלת כוח (בין אם צבאי או כלכלי) על מנת לקבל את מבוקשן ולהחזיק במעמד הזה. בנושא הזה טוב לראות את ההתנהגות של הולנד וארה"ב כדוגמאות מצוינות לתהליכים הללו ולהפעלת הכוח הזאת לאורך ההיסטוריה.
מלחמות על שטח השפעה ושליטה קיימות לכל הפחות מסוף עידן הברונזה באופן תמידי, היו מקרים בהם הממלכות המושפעות חוו שגשוג כלכלי אבל בדר"כ זה הגיע עם מחיר כבד מאוד, אני משתמש במילה ממלכה ולא במילה מדינה לתאר את הארגון החלש יותר הפונה לאימפריה, מכיוון שהמילה מדינה בסוף עידן הברונזה היא לא ממש נכונה ואנכרוניסטית מאוד (וזאת למרות שיהיו מי שיגידו כי קיימים מאפייני מדינה במקרים מסויימים דוגמאת ערי מדינה, החיתים או המצרים), מערכות הממשל באזורים המושפעים היו מאוד חלשות במושגים של היום, במהלך מרוצת השנים התהוו מנגנוני ממשל שיתאימו למושג מדינה אבל על מנת להקל על הפוסט אני משתדל להשתמש במילה ממלכה במקום מדינה.
כאשר הממלכות פנו לאימפריות לעזרה, שם בדרך כלל הייו מפולות חמורות, דוגמא מצויינת לזה ניתן לראות בין אימפיריית אשור שהגיע לעזור לממלכה קטנה בשם יהודה, שחוותה אי הסכמה מול ממלכת ישראל,האימפריה אומנם עזרה לממלכת יהודה, אבל המחיר היה קשה מנשוא, אבל זה לא רק אשמת ממלכת יהודה כי אם גם של ממלכת ישראל שהחליטו להלחם בממלכת יהודה, ואף עשתה בריתות בכדי לנצח, המותיף הזה יופיע פעמים רבות בהיסטוריה לאחר מכן, ובדרל כלל יגיע עם מחיר כבד מאוד. התוצאה של שיתוף הפעולה בין ממלכת יהודה לאשור , הייתה אובדן עצמאות, פירוק ממלכת ישראל לגורמים הגלייה והפסקת קיומה כיישות עצמאית, אני שם בצד את הטענות כי ממלכת ישראל לא הייתה קיימת שמופיעה אצל חלק מהחוקרים והטענה שממלכת יהודה הייתה הממלכה החלשה שקיבלה אכלוסיה והגדילה את המיטוסים וגיירה תרבות בצד, זה לא הנושא אצלנו פה. האם עצם הפנייה היא הגורם היחיד ? כמובן שלא, ישנם גורמים כלכליים, צבאיים ופוליטים שיגרמו למפולת, אולם אני טוען שהחטא הקדמון וסיבה עיקרית למכלול הבעיות שייגרמו לנזק מתחילים בפנייה והבריתות הללו.
הכיבוש הבבלי וחורבן בית ראשון היינם תוצאה ישירה של פנייה זו לאמפריה והזמנתה, אילו לא הייתה ממלכת יהודה ממלכה ווסאלית, ואילו לא היו רשימת המרידות הללו ובסופו של יום אילו לא היו פעולות של פנייה ליריבתה של האמפריה כמנגנון הגנה ככל הנראה המצב היה טוב יותר.
אם כן לטעמי התוצאה הישירה של הפנייה לאימפריה האשורית היא פירוק ממלכת ישראל, פירוק מרבית ממלכת יהודה (פרט לערי בנימין) נפילת הערים הגדולת והחלפת אכלוסיה. לא נכנס פה לשאר ההיסטוריה של נאו-בבל , מרידות יהויקים או מטריית הכיבוש המצרי של הארץ והמשחק בין האמפריות (המצרית והבבלית).
תקופת יהוד מדינתא הייתה באופן פרדוקסלי פחות בעייתית מבחינת פניות ופעולות פוליטיות מטומטמות, אבל ממלכתו ומרידתו של בן זוטרא הייתה טעות אדירה שצריך היה שיילמד בבתי הספר של איך לא לעשות דברים, באופן מעניין התחום הזה כמעט לא מוכר בקהל הצעיר שלא במסגרת אקדמית או דתית, באופן כללי הכיבוש הפרסי היה חיובי באופן מאוד לא רגיל, באופן שונה ממקרים אחרים היו תקופות ארוכות של חופש פעולה, אבל זה קשור לצורת השלטות הפרסית המאוד מיוחדת , שבשונה מהאימפריות ההלנסטיות הרומיות והמערביות לאחר מכן לא דרשה הכפפה למערכת האמונה האימפריאליסטית, ושלא לחשוב שאלו לא דרשו מנחות או נתנו עצמאות מוחלטת.
בימי הכיבוש ההלנסטי שוב אנו רואים את ההתקרבות ובקשת השפעה של האמפריה ע"י יצרת ערים הלנסטיות, שינוי שמות לדוגמא של האמפריה השולטת (לא חשבתם שסנהדרין זו מילה בעברית, נכון ? ) ושימוש בשפה זרה בממשל. ושוב פעם הדבר יביא חורבן ואובדן עצמאות חלקית שכבר הייתה עד תקופת החשמונאים, גם הכיבוש הסלאוקי (שבהתחלה היה בעל גישה אוהדת ליהודים) תמן בתחיים פוליטיים דוגמת פעילות ההלנסטים ויאסון הכהן (שמות יהודים מאוד , הא?) , החשמונאים? גם הם הזמינו אמפריות שיעזרו במשחק הפוליטי, הם דה-פקטו הזמינו וביקשו סיוע מרומי, וראינו איך זה נגמר ,שוב פעם כמו חבורת הזויים הלכו וביקשו מפומפאוס שיעזור לפתור בעיות בין העם לבין עצמו (והוא ניצל זאת בצורה מצויינת עבורו), הגעתו של פומפאוס הייתה הסוף של הממלכה העצמאית, הורדוס שאומנם שלט אחריו היה מלך בתקופת הביינים רץ לרומי לעזרה, העובדה שהתלמיד הממוצא בישראל לא יודע על פומפאוס או על מלכותו של הורדוס בה עדיף היה להיות חזירו מאשר בנו היינה שגיאה קולוסלית בלימודי אזרחות והיסטוריה. ההזמנה של רומי לממלכה הייתה הסיבה בפועל לנפילה ולחורבן הבית השני (מדובר בתהליך ארוך מאוד אבל הוא מתחיל שם). חלק חשוב שצריך לזכור זה מי היה איש הצבא שהלך ועזר לרומי לכבוש את ירושלים (אני מדבר על אלכסנדר טיבריוס מחריב ירושלים ) ומה הוא סיפורו, זה ביחד עם היחד של הערים ההלנסטיות (המתיוונות) החל מהמטריה/כיבוש ההלנסטי דרך הכיבוש הרומי מראה את תהליך הפירוק של האכלוסיה והממלכה שגם ככה לא הייתה יותר מדי חזקה בקשריה בתוך עצמה.
שוב לציין שזה לא ייחודי ליהודים שפנייה לאמפריות או בקשת עזרה תוביל למפלות, זה היה לאורך כל ההיסטוריה, אפילו בממלכת ירושלים הנוצרים המזרחיים ראו במסעות הצלב שמצבם יישתפר לעומת הכיבוש המוסלמי, אבל מה היה לאחר שבולדווין הגיע ? הוא לקח להם את הממלכות והשתלט עליהם (דוגמא ממש יפה הייתה באדמא למשל). בהיסטוריה של עמי האזור מדובר על חזרה חוזרת שוב ושוב של קריאה לאמפריות או הזמנת זרים או הסכמים כאלו ואז מפלה , זה היה עם מוחמד, זה היה עם רומי, ועוד ממלכות אחרות.
וזה לא ייחודי לאזור הלבנטי, ניתן לראות את אותו סיפור קורה עם הכיבוש הנורמני שהוזמן כהגנה, מקרים דומים קורים בההיסטוריה של מה שהיום הממלכה המאוחדת, במקרים בהם השבטים שחיו ביבשת אמריקה שעשו הסכמים עם המתיישבים שנלחמו מול הבריטים ומה קרה להם לאחר העצמאות האמריקאית (אולם שם זה לא הייתה פנייה לאימפריה כי אם הסכם עם כוח חזק יותר), בחיבור השבטים עם קורטז כנקמה ואז מפלה ובעוד אין ספור מקומות אחרים.
עכשיו היו מקרים חיוביים דוגמת ג'וסון (בקוריאה) וסין וויטנאןם וסין , בהם היו אלו ממלכות מעבירות מנחה בעלת קושי מסויים, אבל עדיין שמרו על עצמאות תרבותית ושרדו, אבל סין בדומה לפרס שלטו בצורה מאוד שונה מהאיפריות המערביות או המסופוטמיות. לגבי הנושא של ג'ינג'יס חאן, שם מדובר על משהוא מאוד שונה, ולא ניתן להגיד חיבוי בלבד או שלילי בלבד (למרות ההשמדה והכאוס שעשו בהכפפה) אולם לא למדתי מספיק על הנושא של ג'ינג'יס חאן על מנת לתת דעה רחבה על העניין. עכשיו שלא תחשבו לרגע שסין הפכה להיות אימפריה באופן שקט ורגוע, מספיק לזכור איך ההאן הפכו להיות הקבוצה הדומיננטית בחלקים החשובים של מה שסין היא היום, המלחמות הפנימיות של סין עקובות מדם, הפיכתם להגמוניה גם כן עקובה מדם, ולפי חלק מהחוקרים הבחירה הייתה להפוך לחבר הקבוצה האתנית והתרבותית או למות (שרה פיין, המכללה לפיקוד ימי בארה"ב).
תקוות השב של עמים חלשים בשלטון מרכזי וחזק בדרך כלל נגמרות רע, בין עם זה היה תחת הכיבוש הערבי שהשמיד את היהודים בצפון אפריקה (נכון , נשארו כיסים, אבל אני מדבר על המשפט האלמותי בה נאמר כי לא נשארו כנסיות בין המגרב למצריים בתקופה האלמוחדית) , והחליף את התרבות ואיסלם את האכלוסיה שהייתה תחת שלטונו, אני מדבר על חוקי הד'ימי והמשקל העז שניתן על האנשים להתאסלם ועל הרדיפות שהיו שם, חשוב לציין שהאיסלום לא היה מוחלט נשארו כיסים, והיה את חוקי עומר שמצד נתנתו הגנת חסות, היה תהליך Arabization מאוד קשה, אפשר לראות הייטב מה קרה לקופטים (דוגמא שורדת) האשוריים והארמניים במזרח התיכון כדוגמאות שורדות אבל שעברו תהליכים כאלה, גם הברברים הצליכו לשרוד על ידי מילוי תפקיד חשוב תחת הכיבוש המוסלמי, כך היה גם בביזנטיום או וברומי, מעטים היו העמים שהצליחו לשרוד עצמאית או אף כמדינה כאשר פנו וביקשו להיות תחת מטריות האימפריות. נכון שהיו מקרים בודדים שזה לא היה המצב, אבל אלו היו מקרים יוצאי דופן לאורך ההיסטוריה.
עכשיו נכון שיהיו מי שיגידו כי בזמן הכיבוש המצרי, האשורי, הבבלי, ההלנסטי והרומי היו תקופות של שגשוג, ולא כל האכלוסיות הוחלפו, ולא כל התרבות הוחלפה וכי היה רק החלפת תרבויות, והרי היה את המרידות והקושי הפוליטי בין הערים ההלנסטיות לבין הלא הלסנטיות, ואף חיתוך שטח השפעה לאחר מרידות בהם הופרו הערים ההלנסטיות. אולם השגוג הזה הגיע עם חורבן והשמדה לאחר מכן במקרים רבים.
גם בתקופה הפרסית והרומית היו תקופות של שגשוג, ונכון שהיו אלו מרידות וניסיון חזרה לעצמאות שהובילו לכעס מהאימפריות, הנושא ידוע שגוג או הגנה רגעית הובילו בסופו של יום למפלה אדירה והשמדה. מבחינת האימפריות פעמים רבות הייתה אי הבנה של השלטון המרכזי של יחסי הגומלין של הממלכות הקטנות או פוליטיקה קטנה שגרמו לפיצוצים אדירים (דוגמאת דרישות עולות של מנחה ,מסים קשים, פגיעה ברגשות דתיות ופוליטיות), והרי אלו היו טעיות שלטוניות מהאימפריה (פרט למקרי פרס שידעו לנווט זאת בצורה מדהימה) אבל קודם כל היו אלו הממלכות הקטנות שנכנסו למיטה הזאת מלתחילה.
מספר דמויות חשובות שצריך להכיר, ולהבין בהקשרים של היום יהיו :
רוצח ההמונים הורדוס שאומנם היה בנאי גדול, אבל הוא ביצע הריגות רבות והשמדת שכבות שלמות באכלוסיה. מקורו האדומי השפיע על אופו שלטונו והתנהגותו.
פומפאוס היינה דמות מאוד חשובה ומורכבת, וההיסטוריה של רומי באופן כללי מאוד מעניינת , ואפשר לעשות מספר דוקטורטים על הנושא, למעשה התחום הוא רחב מאוד ומאוד מעניין ההיסטוריה של רומי מלאה מלחמות , בריתות בגידות ותחחים, העקבות של רומי קיימים בתרובויות המערביות עד היום.
המצב כל כך גרוע שהיום מרבית האכלוסיה הבוגרת הצעירה אינם יודעים על פרעות גרנדה, או על פרעות פס, על חוקי הדימי או על המדינות שהיום באזור לבנון, ההלנסטים הושמדו על ידי הכיבוש, אבל חלק מתרבותם נשאר, אנטוליה ? האכלוסיה הילידת הוחלפה על ידי העמים התורכיים לא כך מזמן, וגם אז מדובר היה על בריתות שגויות שהובילו למפלה הזאת.
מה זה אומר על התקופה הנוכחית , תחשבו לבד מה זה אומר שיהיה ליגיון מוצב בממלכה המוקמית, שנציגה של האמפרייה מדבר בפרלמנט, שנציבה של האמפריה חותם על הסכם מול מדינות הרוצות להפוך לאמפריות בשם הממלכה הווסאלית המקומית.
הטיות אישיות: ההכרות שלי היא קודם כל בהיסטוריה המערבית והמספוטמיות ולא של המזרח הרחוק או אפריקה, הידע שלי בהיסטוריה של אפריקה מזואמריקה והמזרח הרחוק לוקה בחסר, בדרך כלל שטחית ולא יותר מחומר ברמה של מספר קורסים אקדמים בודדים עליהן.
המצלצות אישיות שלי לקריאה וצפייה:
הרצאותיה של Sarah C. M. Pain שניתנו בNWC .
סדרת ההרצאות The Westren Tradition
Lamberg-Karlovsky, C. C., and J. A. Sabloff. Ancient Civilizations: The Near East and Mesoamerica.
The Wars for Asia, 1911–1949
Modern China: Continuity and Change, 1644 to the Present
Lamberg-Karlovsky, C. C., and J. A. Sabloff. Ancient Civilizations: The Near East and Mesoamerica.
The Wars for Asia, 1911–1949
Modern China: Continuity and Change, 1644 to the Present
תולדות עם ישראל בימי קדם של א. מלמט
תולדות ישראל בימי הבינים
תולדות העולם ההלנסטי של דוד גולן.
