בעברי ניהלתי מאגר חירום, עכשיו בגלל המצב אני רואה שצריך לשחזר את הידע הזה, והאמת אני רואה היום הרבה אנשים שמנסים להתחיל את זה אצלהם בעסק, ובדרך עושים טעויות של מתחילים שעולות הרבה מאוד כסף אבל תאחלס לא עוזרות במצב חירום.
במקור אני התחלתי להשתמש במערכת קניינית שמנהלת את מחסן, הייתה תוכנה יפה, אבל בסופו של יום מצאתי שניהול ע"י sqlite ביחד עם ממשק פשוט עם קשרים פנימיים היה פשוט יותר. בחלק מהמקרים הייתי משתמש אפילו בחוברות,אז לא היו לנו טאבלטים לנהל את המלאים כמו שיש היום, היה מחשב והיינו מדפיסים מלאים ומעדכנים את הדף ואחרי זה מחזירים את המידע למחשבים בצורה ידנית. היום פשוט סורקים בר קוד בשביל לעדכן, אבל אז לא היו את הטכנלוגיות הללו. נכנסתי ל sf וחיפשתי תוכנות ניהול , והאמת זה מצחיק שעבר כל כך הרבה זמן אבל עדיין אותם רעיונות בניהול מלאי קיימים גם היום.
עכשיו לפחות מדובר על ממשקים וובים אהבתי את storajii למרות שהיא לא מתחוזקת יותר וגם אהבתי מאוד את inventree.
עכשיו לפחות מדובר על ממשקים וובים אהבתי את storajii למרות שהיא לא מתחוזקת יותר וגם אהבתי מאוד את inventree.
הממשק של inventree מזכיר מאוד את המערכות שהייתי משתמש בהם לפני כמה שנים טובות, נראה שמאפשר לשמור מספר ייצרן אבל לא הצלחתי למצוא איך אפשר להוסיף את מספר ייצרנים לאותו הפריט.
המינוס העיקרי שראיתי שהיה בstoraji היה שהוא בנויי על גבי nodejs ולא ארוז בדביאן, מה שאומר שאפשר להתקע די מהר. מינוס עיקרי בinventree שגם הוא לא ארוז בדביאן.
תוכנות זה נחמד, אבל, במצב חירום הנחת הייסוד היא שאין חשמל, וכל מערכת ולא משנה עד כמה טובה אם היא דורשת חשמל היא לא שווה הרבה, לכן את המלאים מדפיסים ומצמידים לתוך תיקייה מנויילנת. את המלאים צריך להכניס בצורת בהם המוצר שהתוקף שלו פג הכי מוקדם יותר להיות הכי נגיש וכל הזמן בשימוש, מי שחושב להגיד FIFO אז לא , כי לפעמים מקבלים משהוא חדש עם פג תוקף קצר.
המלאים צריכים להיות *כל הזמן* באחזקה, אני הייתי מוודא ברמה שבועית כי המלאי למספר חודשים תמיד זמין. בכל פעם שמזמינים מלאי שימוש מוציאים ממלאי החירום ומחליפים ביניהם.
לדוגמא: מאגרי החירום מכילים 200 גרם קינואה ליום עבור כל אדם לחודש, כאשר רוכשים קינואה לשימוש יום יומי מחליפים ומוציאים את החבילה הישנה ביותר ומשתמשים בה ומחליפים מול המאגרים.
לדוגמא: מאגרי החירום מכילים 200 גרם קינואה ליום עבור כל אדם לחודש, כאשר רוכשים קינואה לשימוש יום יומי מחליפים ומוציאים את החבילה הישנה ביותר ומשתמשים בה ומחליפים מול המאגרים.
לוקחים את המזונות הנצרכים בכל יום רגיל, מוסיפים 30% ואת זה מכפילים בתקופה האחזקה (חודש, חודשיים .... ) חשוב להחזיק מזונות שונים (חיטה, קינואה , דוחן, כוסמת, אורז , שיבולת שועל). רצויי לאגור מזון תינוקות ואחרי זה ניתן להשתמש בזה כתוסף לקמח בשביל לייצר מזון שיוכל להזין ולספק את כלל המינרלים והוויטמנים הנדרשים.
קמחים, צריך להחזיק קמחים מסוגים שונים (טף , אפונה, כוסמין וכו') ומספר סוגי שמרים שונים במאגרים למצב חירום. עדיף להשקיע בקמחים שאינם בחבילות נייר, מניסיון שיט-האאפנס וחשוב שהקופסאות יהיו כמה שיותר עמידות.
כלל הדגנים צריכים להיות באריזות זכוכית או קרמקיה אטומות לאוויר, אני לא מצאתי הבדל מבחינת רביית מזיקים בין חבילות פלסטיק אטומות לבין זכוכית, ככל שהחבילה גדולה יותר, כשיש מזיקים שמגיעים בחבילות חבילה גדולה יותר נפגעת, הפתרון הזול ביותר שהגעתי אליהם בעבר היה שימוש במיכלי 3 ליטר שקופים.
מי שתייה: צריך לאגור מי שתייה שעברו סינון והרתחה ולא מי ברז ישירות, ככה אתם מקטינים את הסיכויי לגדילת אצות ושבלולי מים מתוקים, נכון שהפעם האחרונה שהיה לנו מקרי בלהרציה היו בשנות החמישים אבל עדיין צריך להזהר (התקן בזמנו אמר החלפת מים כל 24 שעות, אבל בפועל כמעט אף פעם לא עושים את זה). את המים אסור לשמור בבקבוקי פלסטיק כי הם מפרישים חומרים מזהמים למים בחשיפה לאור שמש. ממה שאני זוכר שימוש בג'ריקני מתכת עמד בדרישות. את המים צריך קודם כל לסנן ורק לאחר מכן להרתיח (זה משפיע על הטעם) , לגבי שמירת מים שעברו טיהור אוסמוזה הפוכה בבית , לכאן ולכאן אני אישית לא אהבתי את טעם הלוואי שיש מהמכונות הביתיות.
עבור כל אדם צריך שיהיה לו טבליות פחם פעיל, טבליה אחת לכל ליטר מים, הטבליות נועדות לטיהור מים במקרה חירום. מפוררים טבליה אחד לליטר מים. החבילות לא דורשות מרשם רופא. וניתן לאחסן כמות גדולה מהם למקרה הצורך.
צריך להמנע ממאגרי מזונות מלוחים כי הם יגרמו לתחושת צמא, פרט למקרי בשר משומר בצנצנות שיכול להשמר בטמפ של 24 מעלות בצל אבל הם מאוד מלוחים, צנצנות בשר משומר מחזיקות לארבעה שנים, האמת לוף היה הרבה יותר טעים אבל כל אחד והטעם שלו. מצאתי מוצר בשר משומר בשם "טושונקה" שמיוצר במעלה אפריים , הטעם לא טעים כמו לוף , הוא לא מגיע בתצורה דומה אבל זה ייצור מקומי ויש לו כשרות רגילה בלבד. על כמה אנחנו מאמינים לכשרות זה שאלה טובה אני יכול לומר שממש לא מזמן החזרתי 7 ליטר של שמן זית וקיבלתי עליהם החזר (כי היו לי קבלות קנייה בחנות) אבל שאר 13 ליטר נאלצתי להשתמש כחומר ניכוי ושימון תעשייתי. כן שמן זית משומש כחומר ניכוי וכחומר שימון, אבל יש לו נקודת עישון מאוד נמוכה אז להזהר.
אין מה לסמוך על מזון בהקפאה, במצב חירום אין חשמל , אז מוצרי חלב, ובשר הולכים פיפאן בתוך מספר שעות עד ימים. פירות וירקות יחזיקו מספר ימים, שיטה שלמדתי מאנשים שעברו את הפסקות החשמל הארוכות זה להקפיא בקבוקי מים, ככה כשאין חשמל הם משחררים קצת מה"קור" שלהם לסביבה, וכל עוד המקרר סגור זה עדיין נותן עוד זמן למזון.
ממה שאני זוכר אחזקת חומרי דלק אסורה במקום המאחסן מזון, מקומות בלתי מאווררים , מתחת לקרקע (ללא שיש קומה שיכולה לאתר נזילות), או בקרבת מגורים, לכן אפילו אל תחשבו לאחסן דלק במקלט, זה כולל גם חומרי דלק רטוב (בנזין/סולר) וגם חומרי דלק יבש ( פלטות שהוספגו מראש בדלק, אבל יכולות להיות מודלקות ע"י חשיפה לטפמ' גבוהה או אפילו כבול דחוס) ומי שחושב לאחסן גז למקרי חירום יש לי חדשות רעות זה מתכון לצרות.
הפתרון הטוב ביותר לאנרגיה שאני מכיר הוא שימוש בשמונה מצברי 50ah ביחד עם ממיר מתח עם סינוס טהור ומטען סולארי ביחד עם מטען בייתי. ייצרני סינוס טהור יכולים להיות גם עבור ציוד רפואי, מצברי של 100ah ייתנו אנרגיה ל 20 שעות ל 60W לכל יחידה , אם תחברו 4 במקביל תקבלו בערך 240W ל 20 שעות, אם אין גישה למצברים זולים אפשר לקחת מצברי משאית רגילים ואם יש לכם מזל אז מצברי ג'ל, אפשר גם להרכיב מצברי 12V מיחידות קטנות יותר (חיבור בתור) ולעבוד. לפי גוגל בית ממוצע צורך בערך כ 8kw/h ליום. בפועל צריך להחזיק פתרון של 24kw ליום כתבתי פוסט על זה בזמנו למי שמעוניין. אם אתם גרים בבניין קומות מעל 9 קומות איכלוס אמור להיות לכם גנרטור, ממה שאני יודע קומת החנויות הנמצאת מתחת לקומת הכניסה אינן נספרים בגובה, כך גם קומת חדר המעליות הנמצאת מעל קומות האיכלוס, לפני זמן מה חברת החשמל כבר הודיעה שצריך לוודא שהגנרטור שלכם תקין למצב חירום (ונכון שבדקתם שיש לכם גנרטור תקין ? והוא לא סתם יושב שם לא מחובר לכלום ?) . לפי מה שאני זוכר כל בניין בין 29 מטר ומעלה חייב בגנרטור חירום, בפועל למרות שהבניינים הללו נופלים תחת ההגדרה של מגדל (או בניין רב קומות) בהרבה מהמבנים שנבנו לפני שנות ה2000 , הגנטור פיזית לא שם. אז מי שיכול עדיף שירכוש גנרטור אפילו ברמת הבניין.
ממה שאני זוכר אחזקת חומרי דלק אסורה במקום המאחסן מזון, מקומות בלתי מאווררים , מתחת לקרקע (ללא שיש קומה שיכולה לאתר נזילות), או בקרבת מגורים, לכן אפילו אל תחשבו לאחסן דלק במקלט, זה כולל גם חומרי דלק רטוב (בנזין/סולר) וגם חומרי דלק יבש ( פלטות שהוספגו מראש בדלק, אבל יכולות להיות מודלקות ע"י חשיפה לטפמ' גבוהה או אפילו כבול דחוס) ומי שחושב לאחסן גז למקרי חירום יש לי חדשות רעות זה מתכון לצרות.
הפתרון הטוב ביותר לאנרגיה שאני מכיר הוא שימוש בשמונה מצברי 50ah ביחד עם ממיר מתח עם סינוס טהור ומטען סולארי ביחד עם מטען בייתי. ייצרני סינוס טהור יכולים להיות גם עבור ציוד רפואי, מצברי של 100ah ייתנו אנרגיה ל 20 שעות ל 60W לכל יחידה , אם תחברו 4 במקביל תקבלו בערך 240W ל 20 שעות, אם אין גישה למצברים זולים אפשר לקחת מצברי משאית רגילים ואם יש לכם מזל אז מצברי ג'ל, אפשר גם להרכיב מצברי 12V מיחידות קטנות יותר (חיבור בתור) ולעבוד. לפי גוגל בית ממוצע צורך בערך כ 8kw/h ליום. בפועל צריך להחזיק פתרון של 24kw ליום כתבתי פוסט על זה בזמנו למי שמעוניין. אם אתם גרים בבניין קומות מעל 9 קומות איכלוס אמור להיות לכם גנרטור, ממה שאני יודע קומת החנויות הנמצאת מתחת לקומת הכניסה אינן נספרים בגובה, כך גם קומת חדר המעליות הנמצאת מעל קומות האיכלוס, לפני זמן מה חברת החשמל כבר הודיעה שצריך לוודא שהגנרטור שלכם תקין למצב חירום (ונכון שבדקתם שיש לכם גנרטור תקין ? והוא לא סתם יושב שם לא מחובר לכלום ?) . לפי מה שאני זוכר כל בניין בין 29 מטר ומעלה חייב בגנרטור חירום, בפועל למרות שהבניינים הללו נופלים תחת ההגדרה של מגדל (או בניין רב קומות) בהרבה מהמבנים שנבנו לפני שנות ה2000 , הגנטור פיזית לא שם. אז מי שיכול עדיף שירכוש גנרטור אפילו ברמת הבניין.
אם אין גנרטור , אז יש אל-פסק ! , לצערי תכנון האל-פסק הפתוח של ESR לא נראה שמתקדם כמו שרציתי שייתקדם. היו לי תקוות גדולות עבורו, אבל לצערי הפרוייקט לא נראה חי כיום. לכן נשארים רק האל פסקים הקנייניים, את מרבית הUPSים ואפילו חלק משירותי ה PDUים אפשר לתחזק על ידי או snmp או אפילו לחבר ל nut. כמה זה מקובל ? אם אני זוכר נכון גנרטור 200KVA מסויים היה מפרסם את המידע שלו ע"י snmp, בדקתי והיום למשל יש נגרטורים של יונדאי שיכולים להתחבר לאינטרנט ע"י מתאם פשוט ואז באמצעות אפליקציה אפשר להפעיל אותם מרחוק או לקבל מידע. כמעט כל אל-פסק שעבדתי איתו בשנים האחרנות הייתה אפשרות ניהול כמו שצריך, אמנם לא כולם עובדים בממשק שהקרנל של דביאן יזהה אותם , אבל היה ממשק רשת ממש יפה. לגבי PDUים המצב שונה, יש כאלה שבאים עם ניהול וובי נחמד, ויש כאלה שמרגישים שהם לא יותר מאשר מפצל לחדר שרתים, שום יכולת הפעלה מחדש של שקע בודד או אפילו הפעלה מחדש של כל המפצל. מקסימום נותנים הודעה שפורט אחד כרגע מעביר חשמל או, אומרים תודה שיש ממשק הודעת כלשהוא.
כמו שאנחנו דואגים למזון מים ואנרגיה צריך גם לדאוג לפן הדיגיטלי.
כל עוד אתם יכולים תשיגו דומיין ותרימו איחסון, אבל את הדומיין רכשו מספק דומיינים שלא הולך לזרוק אותכם לקרשים , לא היה צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שלרכוש דומיין מאפגניסטן (כלומר .af ) לשרת להטבים (quuer.af) יוביל לסגירה לאחר מספר שנים, אז כן, רכישת שירות מספק שאתם לא מכירים הייטב באירופה זה לא רעיון טוב, באידאל צריך לרכוש מספק מקומי שמצד אחד ידאג לפרטיות שלכם ומצד שני לא יסגור לכם את השירות מהר מאוד בגלל גחמות של נשמות טובות, אבל אם אין ברירה אפילו שרת שמספק דומיינים חינם, זה יהיה טוב יותר מאשר לסמוך על מישהוא אחר, ואם אין ברירה אז ולדעתי ככל שיהיו יותר אנשים שיישתמשו בשירותים כמו afraid וירימו שירותי מסטדון ומייל תחתם יהיה טוב יותר לכולם. לצערי חיפשתי ולא מצאתי אף שירות אחד כזה אצלנו. היה מאוד נחמד אילו היה לנו ספק שהיה מספק זאת תחת המטרייה שלו. ככה גם יהיה ניתוק מצד האיחוד האירופי או ארה"ב אנחנו נוכל להתמודד טוב יותר. ואם העולם היה מושלם כולנו היינו כבר משתמשים בתחליף DNS פרטי, ככה לא היינו צריכים לדאוג לרשם שיעשה בעיות.
האינטרנט הוא לא רק גוגל , פייסבוק, דיגיטל אושין, סיילס פורס,אליבאבא , מייקרוסופט טוייטר ואמאזון זה תלויי בכל אחד ואחד מאיתנו להחזיק את זה. זה למה בשביל הצרכים הפרטיים שלי אני מחזיק תשתיות ומנסה לשכנע אחרים להשתמש בזה. כן אני לא מתעלם מהאירטניה שהפוסט הזה עצמו יושב על שירותי גוגל.
בעבר אני הייתי מתחזק שרת מראה משלי שהייתי מעדכן אחת לזמן מה, יש לי שרת שמספק קבצי zim ישנים, הרמתי לי שרת apt-mirror לפני כמעט שנה. אבל מאז השביעי לאוקטובר הפסקתי לעדכן אותו לחבילות חדשות, אני חושב שדרך פשוטה נוספת היא לבנות מאגר דביאן פרטי מקבצי DVD של דביאן שיוצרו לפני ה 7 לאוקטובר (צריך להוריד משרתי המקור לפני שזה נהיה מאוחר מדי), לאחר מכן לקחת את repero ולהרים שרת בייתי.
אפשר לקרוא על הדרך הרשמית לבנות את המאגר הפרטי שלנו, ובשביל להוסיף קבצי דב מספיק יהיה להעתיק את הקבצים ולהוסיף אותם לתוף ה reprepro ולהריץ
reprepro includedeb dist /usr/local/share/mydebs/*.deb
בעבר אני הייתי מתחזק שרת מראה משלי שהייתי מעדכן אחת לזמן מה, יש לי שרת שמספק קבצי zim ישנים, הרמתי לי שרת apt-mirror לפני כמעט שנה. אבל מאז השביעי לאוקטובר הפסקתי לעדכן אותו לחבילות חדשות, אני חושב שדרך פשוטה נוספת היא לבנות מאגר דביאן פרטי מקבצי DVD של דביאן שיוצרו לפני ה 7 לאוקטובר (צריך להוריד משרתי המקור לפני שזה נהיה מאוחר מדי), לאחר מכן לקחת את repero ולהרים שרת בייתי.
אפשר לקרוא על הדרך הרשמית לבנות את המאגר הפרטי שלנו, ובשביל להוסיף קבצי דב מספיק יהיה להעתיק את הקבצים ולהוסיף אותם לתוף ה reprepro ולהריץ
reprepro includedeb dist /usr/local/share/mydebs/*.deb
לאחר שזה נבנה אפשר לפרסם את התוכן שלו כמו כל מאגר אחר.
בגלל המצב שיש עכשיו, ובגלל הצעות של כל מני נשמות טובות, אני חושב שחשוב שכל מי שיכול חשוב שירים שרת דוא"ל משלו, כן אני עדיין לא עשיתי זאת, צודקים ! , אני מצאתי את המדריך הזה כמדריך ממש פשוט. האמת אני ממש מזמן לא מריץ שרת דוא"ל משלי כי .. אני עצלן. אבל כנראה שאצטרך לעשות זאת ממש בקרוב, כי בכל רגע נתון עכשיו יכול להיות שייסגרו לנו את הגישה לשירותים הללו. לכן כל כך חשוב שנחזיק את שרתי המראה שלנו מוכנים בשביל שנוכל להרים את הסביבה כשזה יגיע, כמובן שעדיף להתקין עכשיו מאשר מאוחר יותר, אבל לפחות שזה יהיה מוכן.
לגבי שירות מסרים מיידים , להרים שרת מאטריקס בבית זה די פשוט, אבל לצערי החבילה של electron.io לא ארוזה בדביאן, אז להרבה לקחות יהיה קשה להשתמש בזה.
יבוא אדם , ויגיד, מה אכפת לי, יש לי Dockerconf ואני פשוט אמשוך ואייצר מה שאני צריך ? לזה אני עונה מי שמאמין שהרשם הציבורי של המזח (docker) יהיה זמין אם יחסמו אותנו, אני שמח בשבילו , אני לא מאמין שהמזח או כל שרת אירופאי או אמריקאי יהיה פתוח במידה ותהיה חסימה או הפלה של הציר לחיבור לארצות הברית. אם מישהוא מכיר דרך לבצע מראה לשרת הרישום של המזח זה יהיה דבר מדהים.
יש לי קולגה שטוען שמעבר ל podman כבר עכשיו מתוך דוקר, מקל על המעבר לregistey פרטי בדוקר, לא השתכנעתי כי ההבדל בבנייה של רגיסטרי פרטי ע"י משיכת הimage שנקרא registry:2 ובpodman בשביל להרים סביבה עושים זאת ע"י :
registries = ["localhost:5000"]
לאחר שיש לכם רגיטרי פרטי פשוט דוחפים לתוכו את הimages החשובים לכם.
המינוס העיקרי שאני רואה כרגע בשימוש בפודמן הוא שאני לא יודע איך להפעיל windows docker תחתיו.
sudo podman run --privileged -d -name registry -p 5000:5000 -v /var/lib/registry:/var/lib/registry -- restart-always registry:2והוספת הקישור בתוך /etc/containers/registries.conf תחת registreis כלומר:
registries = ["localhost:5000"]
לאחר שיש לכם רגיטרי פרטי פשוט דוחפים לתוכו את הimages החשובים לכם.
המינוס העיקרי שאני רואה כרגע בשימוש בפודמן הוא שאני לא יודע איך להפעיל windows docker תחתיו.
נקווה שאיש לא יצטרך את הידע הזה, אבל אם מישהוא ייקרא את זה ויוכל להגן על ביתו ועסקו זה שווה את זה.
