‏הצגת רשומות עם תוויות קיימות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קיימות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, אפריל 03, 2024

אם רכשת גנרטור גיבוי אתם יכולים להשתמש בכלים תקניים בשביל לדגום את המידע מהם, דברים כמו genmon ו כלי SNMP מצויינים בשביל גנרטורים גדולים לגנרטורים הקטנים יש פתרונות אבל תקראו לחשמלאי מוסמך לחבר אותם!

לפני מספר ימים יצא לי לדבר עם מהנדס שאחראי על פרוייקט השמשת גנרטור ותכנון מערכת חשמל לחירום ממושך עבור בניין מגורים בין 7 קומות ומספר כניסות שנבנה בתחילת שנות ה 2000, כפי שחלק מהאנשים  יודעים בבניינים של 9 קומות או 29 מטר קיימת דרישה להכין התקנה של גנרטור חירום, באחרים זה לא קיים אבל רצויי מאוד שיהיה, אממה בהרבה בניינים יש את ההכנה , אבל גנרטור בפועל אין ממש, מערכות הבטיחות היו בעבר והיום הם ... טוב שכיבוי אש לא עושים ביקורות בשכונות הללו, כי אם יעשו הרבה אנשים יגלו שהיו לוקחים להם טופס 4 אילו היו יכולים.

יצא לנו לדבר על יכולות הניהול של הגנרטור מרחוק, הוא הסביר לי על הקושי הבירוקרטי לשים מתקן לוחות סולריים על בניינים כאלו לעומת בנייני רכבת , על קפיצת המחירים כרגע ולמה ואיך הם בחרו במה שהם בחרו. הוא הזכיר את הסיכון של מה קורה אם הגנרטור מחובר לאינטרנט, אבל גם דיבר על מערכות הניהול של המעלית ומערכות המים בבניין שהם מחוברים ברשת, הזכיר את הבעייה שיש בהתקנת  מערכות החלפה אוטומית בדירות אל מול הפתרון של גנרטור בבניין. היה באמת תענוג שמחתי ללמוד מספר דברים חדשים, ומתברר שחלק מהדברים הישנים שהיו נכונים לפני עשור או שניים עדיין קיימים.
 
הזכרתי את genmon כדוגמא טובה לניהול , זה איפשר עבודה כאשר חיבור האינטרנט ייפול (כי יש וי-פי עצמאי) .


כמובן לאדם הפשוט אסור לחבר את זה לגנרטור לבד, וצריך לבקש מחשמלאי מוסמך לבצע את הבנייה והחיבור של המתאם, וכן זה לא מגיע בחינם. אם אתם מתקינים את המתאם יש סיכוי שהאחריות על הגנרטור תתעופף לה מהחלון אז צריך לקחת את זה בחשבון.

genmon היא תוכנה  נחמדה מאוד אבל היא מתאימה רק לגנרטורים של Generac, אהבתי כשהוא הראה לי מערכת ניהול (טוב למעשה זו הייתה רק מערכת שמציגה מידע ) ממערכת סולרית, ממשק וובי פשוט ונוח ואפילו עבד ב FF ללא JS בלי יותר מדי בעיות (ולא , לא היה צריך להשתמש ב silverlight ! ).

דיברנו על זה שרק גנרטורים בטווחים תעשייתים מגיעים עם אלמנטים שרצויי שיהיו קיימים גם בגנרטורים הפשוטים,  ממשק שמאפשר לקבל מידע על פעולת הגנרטור וממש חיבור דלק ממיכל חיצוני, שלא לדבר על רגשי CO שקיימים בגנרטורים של מעל ה 16KVA אבל כמעט לא קיימים בגרנטורים הקטנים שמרבית האנשים רוכשים לבית, ונכון שלכל אדם יש פה רגש פחמן חד חנקיני ורגש פחמן דו חמקני תקין בבית ? נכון ?.

לגנרטורים רבים יש לנו מספר פתרונות, לגנרטורים שמספקים ישירות SNMP  ו CANOpen אנחנו יכולים לדבר ישירות לחבר ל rpi שמחובר בויפי ומשם להתחבר למערכת שלנו. אני זוכר לטובה גנרטור 400KVA שהיה לו אפילו מחשב נייד שמגיע ביחד איתו לתקשורת (זה היה נראה כל כך עתידני בתחילת שנות ה2000, היום , זה כבר כנראה המצב הנורמאלי). לדוגמה גנרטור ה 30KVA שמתמשים בו במבנה תעשייה מסויים יש ויי-פי ואתר מובנה שמספק את כלל המידע כולל כמות דלק, עומסים ותדרים.

בעברי הייתה לי ההזדמנות לעבוד עם הפתרונות של unitronics והאמת ,אני חושב שכל מי שלמד חשמל ובקרה ברמה תיכונית יוכל לבצע התאמות בבקרי ה PLC שלהם, הבקרים המתוכנתים שלהם היו מאוד נגישים ופשוטים לתכנות, ועם הבקרים הללו אפשר לשלוט כמעט על כל גנרטור. גם את ההתאמה הזאת צריך לבצע עם ... חשמלאי מוסמך (הפעם צריך גם חתימה של מהנדס חשמל האמת),

אבל  החלק החשוב הוא שברגע שחיברתם את הבקר  לגנרטור אתם גם מקבלים גישה לCANOpen וגם לSNMP שאותם אתם יכולים לצרוך ללא בעייה מהלינוקס שלכם. כן גרנטור שיוצר בשנות ה 60 של המאה ה20 מפוקד על ידי הפצת לינוקס מ2024,  האמת יש גלהם גם גרסת בקר שיודעת לדבר ב rs232 אבל הצלחה לעבוד עם זה היום :D.

על מנת לקבל גישה לCANOpen מהלינוקס שלכם צריך להתקין את חבילת can-utils  ואפשר להשתמש בCANOpenNode שלצערי לא ארוז כלל בדביאן. על מנת להשתמש בהם אנחנו לא באמת נחבר את המחשב הנייד שלנו לגנרטור , אנחנו נשתמש ב usbip בשביל להעביר את ההתקן דרך ה wifi כמו שאני מעביר את כלל ההתקנים בשביל להגן מפני זרם קצר. אחרי שהעברנו את ההתקן דרך ויפי פשוט מרימים רכיב רשת על הנייד שלנו לאחר שלקחנו את התקן ה CAN מה PI ישירות למחשב שלנו, כן בשיטה הזאת אנחנו הולכים לאבד חלק מהמידע לצערי (גם הפיי מאבד , וגם הWiFi יאבד מידע).

אפשר לחבר בקר כזה גם לגרנטורים קטנים, אבל אם אנחנו רוצים להסתכן אנחנו יכולים להשתמש בesp32 ואם בכלל יש לנו עודף זמן וכסף אז rpi  או ארדאוינו בשביל לדגום את המידע היוצא מהגנרטור, ישנם הרבה פרוייקטים שונים , חשוב לבחור את כרטיס הדגימה למערכת המתכוננת, אני אישית לא הייתי הולך על אדויינו או פיי אבל כל אחד והבחירות שלו,  כמובן שאת הבנייה והחיבור תשאירו לחשמלאי מוסמך, ובשום אופן אל תחשבו אפילו לחבר את ה pi/arduino לאתרנט, הרעיון הוא שהפי שלכם צריך להיות מופרד מכל דבר אחר פרט לגנטרור (שום חוטים) .

זו גם הסיבה למה אתם צריכים לחבר נתב wifi להתקני Ethernet Over Power Line אם יש קפיצת מתח, פריצה או לא משנה מה , אתם לא תהרגו אף אחד חוץ ממכשיר שהיה מחובר לרשת החשמל.

הרבה ממכרי רכשו גנרטורים של קרנף ודנה, לא הצלחתי למצוא תיעוד טכני של המוצר או איך אפשר לתקשר איתם, אבל כמו כל גרנטור אחר אפשר להתחבר ולשלוף את כל המידע הנדרש או אפילו לפקד עליו די בקלות, באותה הדרך (PLC או בניית לוח פיקוד) רק שכמו תמיד צריך מהנדס חשמל שיתכנן ויאשר זאת.

אממה ברמת הבית אפילו הבמיינים של ה4 דירות משתלם לכם לרכוש גנטור 25KVA משותף מאשר מספר 4 גנטורים של 6KVA כל אחד , זה יוצא זול יותר, וזה גם מאפשר לזה לתפוס פחות מקום. המחירים שראיתי ל25KVA  היו באזור ה  30K ,מבחינת נפח מקום זה קטן יותר , למשל גנרטור של 28KVA שראיתי במקום אחד היה בערך של אורך של 1.70 רוחב כ 80 וגובה של 1.20, מבחינת נפח זה תופס פחות מקום מארבע של 7 והכי חשוב גם יוכל לספק אנרגיה לאורך זמן רב יותר.
 
מחבינת סוגי דלק, דיזל תמיד היה עדיך יותר כל עוד יש לכם את הידע הנדרש , או הכיס הנדרש לבצע ניקוי של מיכלי הדלק אחת לתקופה .

בשביל לצרוך SNMP אנחנו יכולים להשתמש בnagios או Zabbix , אבל אם ממש רוצים אפשר גם לבנות מערכת אחרת אם ממש בא לכם.

יום חמישי, מרץ 21, 2024

I'm thrilled to see that the packge I contributed to in 2019, is now used in an offical guide at #switch2osm, now we only need just one external tool to #debian (carto) to be able to setup a self hosted #osm compatibale tile server #GIS, setup one while you can!

איזה כיף לראות  את החבילה ששלחתי לה פאטצים בשנת 2019 משומשת במדריך רשמי של switch2osm.

הסיפור היה שבשנת 2019 הרחוקה, החבילות שנתנו את renderd היו מחוץ לדביאן,  ובאופן כללי בתקופה ההיא החבילות הדרושות ל  OSM בדביאן לא היו ארוזות,  מה שדי תקע את האפשרות לשדרג מג'סי מעלה אם היה לכם שרת שמספק מרצפות (tile server),  אז רציתי לפתור את זה ושלחתי לי מספר טלאים (פאטצ'ים) , רק אחד מהם התקבל בסופו של יום. תודות לעבודתם הרבה של הרבה אנשים ב2020, החבילה נארזה ונכנסה לדביאן,כך היכולת לספק שירותי מיפויי מבוססים OSM בדביאן די חזרו, וכך מאז גירסת בול פגיעה החבילה libapache2-mod-tile שוב נמצאת בדביאן.

עברה תקופה די ארוכה מאז, אבל מה אני רואה היום בפיד ה  הRSS שלי ? הודעה על הגדרת שרת apache ביחד עם osm ,ואיזו חבילה אני רואה שם ? יאפ מה שתרמתי לה,  והתענגתי על העובדה שrenderd עדיין משומש וניתן להשתמש בו. ולמה זה חשוב ? כי בין ג'סי לבין בול פגיעה היכולת לספק שירותי מיפויי מבוססי OSM הייתה בעייתית בלשון המעטה.
 
המדריך שם מבקש להוריד את openstreetmap-carto  מקוד מקור בשביל לבנות את mapnik.xml שמשומש בrednerd, זאת למרות שהיום יש כבר את openstreemap-carto שאמור להביא את כל הדברים ישירות, לכן אנחנו עדיין לא הגענו לנחלה. לא בדקתי האמת אם אפשר להשתמש רק במה שהחבילה הזאת מספקת בשביל להרים סביבה,  נקווה שגם הדרישה הזאת תהיה מיותרת בקרוב,  פעם נדרשנו להוריד את libapache2-mod-tile אולי בקרוב פשוט נוכל להוריד את ה DVD של דביאן וקבצי התוכן של OSM ונהיה רגועים שזה פשוט יעבוד בלי שום תלויות נוספות.

עריכה: בדקתי ואת הקובץ mapnik.xml ניתן לקבל מתיקיית ה utils אם מורידים את קוד המקור של החבילה libapache2-mod-tile: 
apt-get source libapache2-mod-tile
Reading package lists... Done
NOTICE: 'libapache2-mod-tile' packaging is maintained in the 'Git' version control system at:
https://salsa.debian.org/debian-gis-team/libapache2-mod-tile.git
Please use:
git clone https://salsa.debian.org/debian-gis-team/libapache2-mod-tile.git
to retrieve the latest (possibly unreleased) updates to the package.
Need to get 1,387 kB of source archives.
Get:1 http://deb.debian.org/debian bookworm/main libapache2-mod-tile 0.6.1-2 (dsc) [2,230 B]
Get:2 http://deb.debian.org/debian bookworm/main libapache2-mod-tile 0.6.1-2 (tar) [1,372 kB]
Get:3 http://deb.debian.org/debian bookworm/main libapache2-mod-tile 0.6.1-2 (diff) [12.9 kB]
Fetched 1,387 kB in 1s (1,432 kB/s)            
dpkg-source: info: extracting libapache2-mod-tile in libapache2-mod-tile-0.6.1
dpkg-source: info: unpacking libapache2-mod-tile_0.6.1.orig.tar.gz
dpkg-source: info: unpacking libapache2-mod-tile_0.6.1-2.debian.tar.xz
dpkg-source: info: using patch list from debian/patches/series
dpkg-source: info: applying 0001-Use-VirtualHost-directive-configuration.patch

ואז פשוט להעתיק את הקובץ mapnik.xml לאן שצריך
cp utils/example-map/mapnik.xml /path/to/destination
 
הקובץ עצמו הוא ממש קטן (מה שיש בדביאן): 

<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<!DOCTYPE Map[]>
<Map background-color="#afc6e9" srs="+proj=merc +a=6378137 +b=6378137 +lat_ts=0.0 +lon_0=0.0 +x_0=0.0 +y_0=0.0 +k=1.0 +units=m +nadgrids=@null +wktext +no_defs +over">
 <Parameters>
   <Parameter name="name"><![CDATA[It's a simple world]]></Parameter>
   <Parameter name="description"><![CDATA[Simplest CartoCSS style showing land cover of the world.]]></Parameter>
   <Parameter name="bounds">-180,-85.05112877980659,180,85.05112877980659</Parameter>
   <Parameter name="center">0,0,4</Parameter>
   <Parameter name="format"><![CDATA[png]]></Parameter>
   <Parameter name="minzoom">0</Parameter>
   <Parameter name="maxzoom">18</Parameter>
 </Parameters>
 <Style filter-mode="first" name="world">
   <Rule>
     <PolygonSymbolizer fill="#ffffff" fill-opacity="0.75" />
     <LineSymbolizer stroke="#dddddd" stroke-width="0.3" />
   </Rule>
 </Style>
 <Layer name="world" srs="+proj=merc +a=6378137 +b=6378137 +lat_ts=0.0 +lon_0=0.0 +x_0=0.0 +y_0=0.0 +k=1.0 +units=m +nadgrids=@null +wktext +no_defs +over">
   <StyleName><![CDATA[world]]></StyleName>
   <Datasource>
     <Parameter name="file"><![CDATA[very_simplified_land_polygons.shp]]></Parameter>
     <Parameter name="type"><![CDATA[shape]]></Parameter>
   </Datasource>
 </Layer>
</Map>


ובאמת שזה לא סיפור לכוון אותו לכל מיקום אחר.

נכון להיום אני לא שידרגתי את המכונה שלי שמספקת את שירותי המיפויי, אז למה אני לא ממיר את המכונה המספקת שירותי OSM בשבילי מג'סי ? כי איכשהוא , מכיוון שזה פשוט עובד הרגשתי בטוח להשאיר אותו עובד. המחשב שם לא חשוף לאינטרנט וניתן לגשת לתכנים שלו רק מתוך הVPN שמופעל אצלי. אז לי אין פחד אבטחתי לאפאצ'י. שידרוג מג'סי לבאסטר יוביל לפגיע ושבירת הבסיס של renderd ואני ממש לא מעוניין לשבור את המערכת (מה שנקרה זה עובד אל תיגע).

אם משתמשים ב marble-qt כלקוח המפות שלכם, אתם יכולים לכוון להוריד את המפות ישירות מהשרת שלכם, בתאוריה זה אמור להיות המצב  גם  ב gnome-maps אבל לא הצלחתי לעשות זאת דרך /usr/share/gnome-maps/maps-service.json וגם לא דרך הפעלה של gnome-maps https://my-tile-server.local , ככה שבאורן עדיין ממשיכים להשתמש ב marble.

יום שבת, מרץ 02, 2024

הסבר על הפעלת שרת apt-mirror על דביאן מול שרתי איגוד האינטרנט, דרך פשוטה להחזיק שרת מראה אצלכם בבית ולחסוך בעלויות האינטרנט כשמתקינים מכונות וירטואליות או חבילות כבדות. לאחר שהתקנתם פשוט להגדיר את הכתובת אצלכם ולמשוך משם.

אני משתמש בדביאן, וככזה אני משתמש בשרתי מראה בשביל להתקין דברים, וכשאני צריך להתקין חבילות כבדות חיבור האינטרנט שלי סובל מזה (אני מחובר בחיבור ב4G), תמיד עדיף אילו מרבית החבילות היו מורדות מראש. כמובן שאת עידכוני הבטיחות אי אפשר לשמור כהעתק מראש (כי זה לא קיים), אבל מכיוון שבדביאן מרבית החבילות לא יישתנו לא שיחרור גירסה (אלא בהקפצה קטנה) אז התוכן הוא די ייציב.

ישנן הרבה דרכים לדאוג ולשמור על העתקים של חבילות אצלנו, אפשר להשתמש ב apt-cache-ng שיוסיף למאגר חבילות כל פעם שאנחנו מורידים חבילות דרכו, אפשר להשתמש ב reprepro ובו שווה להשתמש אם יש לנו חבילות משלנו ואפשר להשתמש ב apt-mirror.  אני בוחר שלא להעתיק את כל התוכן שיש בשרתי המראה אלא רק תוכן שאני רוצה ולתצורת החומרה שאני רוצה, הרי אם אני לא הולך להתקין על sparc אין טעם שאני אחזיק חבילות עבור המעבד הזה. יש כמובן את debmirror אבל הוא נכשל אצלי מול שרתי איגוד האינטרנט.

התקנת והגדרת apt-mirror היא די פשוטה וכל מה שצריך זה :
  sudo apt-get install apt-mirror
  
אחרי זה הגדרת השרת , להייכן לשים חבילות, איך לנקות ומה לקחת. אתה זה עושים בתוך הקובץ
/etc/apt/mirror.list 
אני בחרתי לשמור את הקבצים תחת /media/storage/apt ולא על /var/spool/apt-mirror (ממש לא חייבים לשנות את זה).

לכן קובץ ההגדרות נראה כך:
  cat /etc/apt/mirror.list 

set base_path    /media/storage/apt/
set nthreads     20
set _tilde 0
deb https://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye main contrib non-free
deb-src https://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye main contrib non-free
deb https://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye-proposed-updates  main contrib non-free
deb https://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye-backports  main contrib non-free
deb https://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye-backports-sloppy  main contrib non-free
# mirror additional architectures
deb-amd64 http://mirror.isoc.org.il/pub/debian bullseye main contrib non-free

לאחר מכן, כל מה שצריך לעשות זה לכוון את שרת הווב שלנו ל base_path (אפשר אפילו עם לינק סימבולי). ולהפעיל לעצמכם את apt-mirror בשביל שימשוך את כל התוכן. כמובן שאפשר לכוון לא רק להפצת דביאן אלא לכל הפצת deb בצורה הזאת.

שם תראו משהוא כמו :
  Downloading 200 index files using 20 threads...
Begin time: 
[20]... [19]... [18]... [17]... [16]... [15]... [14]... [13]... [12]... [11]... [10]... [9]... [8]... [7]... [6]... [5]... [4]... [3]... [2]... [1]... [0]... 
End time: 

Processing translation indexes: [TTTTTTT]

Downloading 125 translation files using 20 threads...
Begin time: 
[20]... [19]... [18]... [17]... [16]... [15]... [14]... [13]... [12]... [11]... [10]... [9]... [8]... [7]... [6]... [5]... [4]... [3]... [2]... [1]... [0]... 
End time: 

Processing DEP-11 indexes: [DDDDDDD]

Downloading 45 dep11 files using 20 threads...
Begin time:
[20]... [19]... [18]... [17]... [16]... [15]... [14]... [13]... [12]... [11]... [10]... [9]... [8]... [7]... [6]... [5]... [4]... [3]... [2]... [1]... [0]... 
End time:

Processing cnf indexes: [CCCCCCC]

Downloading 0 cnf files using 0 threads...
Begin time:
[0]... 
End time:

Processing indexes: [SPPPPPPP]

0 bytes will be downloaded into archive.
Downloading 0 archive files using 0 threads...
Begin time:
[0]... 
End time:

0 bytes in 0 files and 0 directories can be freed.
Run /media/storage/storage/apt//var/clean.sh for this purpose.

Running the Post Mirror script ...
(/media/storage/storage/apt//var/postmirror.sh)

/bin/sh: 0: cannot open /media/storage/storage/apt//var/postmirror.sh: No such file

Post Mirror script has completed. See above output for any possible errors.
  
שימו לב שאני בחרתי שלא להפעיל את אמצעי הניקוי בכוונה, כי לפעמים שווה שיהיה עוד קבצים לייתר בטחון ואז לא נצטרך להשתמש ב snapshot בשביל לאתר את החבילה הטובה.

עידכון של המאגר ניתן לביצוע פשוט ב cron או אפילו בפעולה ידנית (ואני חסיד של עדכון ידני במקרה הזה).

בצד הלקוח אנחנו פשוט נספק את המסלול של שרת המראה כפי שהוא נראה מ apache או מ nginx בעת ההתקנה או אפילו ב /etc/apt/surces.list .

עריכה: על השרת שלי זה לוקח רק 253 ג"ב כאשר הבסיס (ללא backports ו updates למיניהם) לקח רק 173 ג"ב.

יום שישי, דצמבר 01, 2023

אם אין אני לי מי לי, הגיע השעה להתכונן לבעיות , שזה כולל ניהול מאגרי חירום , אגירת מזון ומים שיוכל להדרש לשימוש ולא כל מה שיש בחנות עכשיו, החזרת מאגרי תוכנה והאמת הגיע הזמן להתקנת שרת רישום של פודמן פרטי ולשים שם את המכולות שלכם

בעברי ניהלתי מאגר חירום,  עכשיו בגלל המצב אני רואה שצריך לשחזר את הידע הזה, והאמת אני רואה היום הרבה אנשים שמנסים להתחיל את זה אצלהם בעסק,  ובדרך עושים טעויות של מתחילים שעולות הרבה מאוד כסף אבל תאחלס לא עוזרות במצב חירום.

במקור אני התחלתי להשתמש במערכת קניינית שמנהלת את מחסן, הייתה תוכנה יפה, אבל בסופו של יום מצאתי שניהול ע"י sqlite  ביחד עם ממשק פשוט עם קשרים פנימיים היה פשוט יותר.  בחלק מהמקרים הייתי משתמש אפילו בחוברות,אז לא היו לנו טאבלטים לנהל את המלאים כמו שיש היום, היה מחשב והיינו מדפיסים מלאים ומעדכנים את הדף ואחרי זה מחזירים את המידע למחשבים בצורה ידנית. היום פשוט סורקים בר קוד בשביל לעדכן, אבל אז לא היו את הטכנלוגיות הללו. נכנסתי ל sf וחיפשתי תוכנות ניהול , והאמת זה מצחיק שעבר כל כך הרבה זמן אבל עדיין אותם רעיונות בניהול מלאי קיימים גם היום.

עכשיו לפחות מדובר על ממשקים וובים אהבתי את storajii למרות שהיא לא מתחוזקת יותר וגם אהבתי מאוד את inventree.

הממשק של inventree מזכיר מאוד את המערכות שהייתי משתמש בהם לפני כמה שנים טובות, נראה שמאפשר לשמור מספר ייצרן אבל לא הצלחתי למצוא איך אפשר להוסיף את מספר ייצרנים לאותו הפריט.

המינוס העיקרי שראיתי שהיה בstoraji היה שהוא בנויי על גבי nodejs ולא ארוז בדביאן, מה שאומר שאפשר להתקע די מהר. מינוס עיקרי בinventree שגם הוא לא ארוז בדביאן.

תוכנות זה נחמד, אבל, במצב חירום הנחת הייסוד היא שאין חשמל, וכל מערכת ולא משנה עד כמה טובה אם היא דורשת חשמל היא לא שווה הרבה, לכן את המלאים מדפיסים ומצמידים לתוך תיקייה מנויילנת.  את המלאים צריך להכניס בצורת בהם המוצר שהתוקף שלו  פג הכי מוקדם יותר להיות הכי נגיש וכל הזמן בשימוש, מי שחושב להגיד FIFO אז לא , כי לפעמים מקבלים משהוא חדש עם פג תוקף קצר.

המלאים צריכים להיות *כל הזמן* באחזקה, אני הייתי מוודא ברמה שבועית כי המלאי למספר חודשים תמיד זמין. בכל פעם שמזמינים מלאי שימוש מוציאים ממלאי החירום ומחליפים ביניהם.

לדוגמא: מאגרי החירום מכילים 200 גרם קינואה ליום עבור כל אדם לחודש, כאשר רוכשים קינואה לשימוש יום יומי מחליפים ומוציאים את החבילה הישנה ביותר ומשתמשים בה ומחליפים מול המאגרים.
 
לוקחים את המזונות הנצרכים בכל יום רגיל, מוסיפים 30% ואת זה מכפילים בתקופה האחזקה (חודש, חודשיים .... ) חשוב להחזיק מזונות שונים (חיטה, קינואה , דוחן, כוסמת, אורז , שיבולת שועל). רצויי לאגור מזון תינוקות ואחרי זה ניתן להשתמש בזה כתוסף לקמח בשביל לייצר מזון שיוכל להזין ולספק את כלל המינרלים והוויטמנים הנדרשים.

קמחים, צריך להחזיק קמחים מסוגים שונים (טף , אפונה, כוסמין וכו') ומספר סוגי שמרים שונים במאגרים למצב חירום. עדיף להשקיע בקמחים שאינם בחבילות נייר, מניסיון שיט-האאפנס וחשוב שהקופסאות יהיו כמה שיותר עמידות.

כלל הדגנים צריכים להיות באריזות זכוכית או קרמקיה אטומות לאוויר, אני לא מצאתי הבדל מבחינת רביית מזיקים בין חבילות פלסטיק אטומות לבין זכוכית, ככל שהחבילה גדולה יותר, כשיש מזיקים שמגיעים בחבילות חבילה גדולה יותר נפגעת, הפתרון הזול ביותר שהגעתי אליהם בעבר היה שימוש במיכלי 3 ליטר שקופים.

מי שתייה: צריך לאגור מי שתייה שעברו סינון והרתחה ולא מי ברז ישירות, ככה אתם מקטינים את הסיכויי לגדילת אצות ושבלולי מים מתוקים, נכון שהפעם האחרונה שהיה לנו מקרי בלהרציה היו בשנות החמישים אבל עדיין צריך להזהר (התקן בזמנו אמר החלפת מים כל 24 שעות, אבל בפועל כמעט אף פעם לא עושים את זה). את המים אסור לשמור בבקבוקי פלסטיק כי הם מפרישים חומרים מזהמים למים בחשיפה לאור שמש. ממה שאני זוכר שימוש בג'ריקני מתכת עמד בדרישות.  את המים צריך קודם כל לסנן ורק לאחר מכן להרתיח (זה משפיע על הטעם) , לגבי שמירת מים שעברו טיהור אוסמוזה הפוכה בבית , לכאן ולכאן אני אישית לא אהבתי את טעם הלוואי שיש מהמכונות הביתיות.
 
עבור כל אדם צריך שיהיה לו טבליות פחם פעיל, טבליה אחת לכל ליטר מים, הטבליות נועדות לטיהור מים במקרה חירום. מפוררים טבליה אחד לליטר מים.  החבילות לא דורשות מרשם רופא. וניתן לאחסן כמות גדולה מהם למקרה הצורך.

צריך להמנע ממאגרי מזונות מלוחים כי הם יגרמו לתחושת צמא, פרט למקרי בשר משומר בצנצנות שיכול להשמר בטמפ של 24 מעלות בצל אבל הם מאוד מלוחים, צנצנות בשר משומר מחזיקות לארבעה שנים, האמת לוף היה הרבה יותר טעים אבל כל אחד והטעם שלו. מצאתי מוצר בשר משומר בשם "טושונקה" שמיוצר במעלה אפריים , הטעם לא טעים כמו לוף , הוא לא מגיע בתצורה דומה אבל זה ייצור מקומי ויש לו כשרות רגילה בלבד. על כמה אנחנו מאמינים לכשרות זה שאלה טובה אני יכול לומר שממש לא מזמן החזרתי 7 ליטר של שמן זית וקיבלתי עליהם החזר (כי היו לי קבלות קנייה בחנות) אבל שאר  13 ליטר נאלצתי להשתמש כחומר ניכוי ושימון תעשייתי.  כן שמן זית משומש כחומר ניכוי וכחומר שימון, אבל יש לו נקודת עישון מאוד נמוכה אז להזהר.

אין מה לסמוך על מזון בהקפאה, במצב חירום אין חשמל , אז  מוצרי חלב, ובשר הולכים פיפאן בתוך מספר שעות עד ימים. פירות וירקות יחזיקו מספר ימים, שיטה שלמדתי מאנשים שעברו את הפסקות החשמל הארוכות זה להקפיא בקבוקי מים, ככה כשאין חשמל הם משחררים קצת מה"קור" שלהם לסביבה, וכל עוד המקרר סגור זה עדיין נותן עוד זמן למזון.

ממה שאני זוכר אחזקת חומרי דלק אסורה במקום המאחסן מזון, מקומות בלתי מאווררים , מתחת לקרקע (ללא שיש קומה שיכולה לאתר נזילות), או בקרבת מגורים, לכן אפילו אל תחשבו לאחסן דלק במקלט, זה כולל גם חומרי דלק רטוב (בנזין/סולר) וגם חומרי דלק יבש ( פלטות שהוספגו מראש בדלק, אבל יכולות להיות מודלקות ע"י חשיפה לטפמ' גבוהה או אפילו כבול דחוס) ומי שחושב לאחסן גז למקרי חירום יש לי חדשות רעות זה מתכון לצרות.

הפתרון הטוב ביותר לאנרגיה שאני מכיר הוא שימוש בשמונה  מצברי 50ah ביחד עם ממיר מתח עם סינוס טהור ומטען סולארי ביחד עם מטען בייתי. ייצרני סינוס טהור יכולים להיות גם עבור ציוד רפואי,  מצברי של 100ah ייתנו אנרגיה ל 20 שעות ל 60W לכל יחידה , אם תחברו 4 במקביל תקבלו בערך 240W ל 20 שעות, אם אין גישה למצברים זולים אפשר לקחת מצברי משאית רגילים ואם יש לכם מזל אז מצברי ג'ל, אפשר גם להרכיב מצברי 12V מיחידות קטנות יותר  (חיבור בתור) ולעבוד. לפי גוגל בית ממוצע צורך בערך כ 8kw/h  ליום. בפועל צריך להחזיק פתרון של  24kw ליום כתבתי פוסט על זה בזמנו למי שמעוניין.  אם אתם גרים בבניין קומות מעל 9 קומות איכלוס אמור להיות לכם גנרטור, ממה שאני יודע קומת החנויות הנמצאת מתחת לקומת הכניסה אינן נספרים בגובה, כך גם קומת חדר המעליות הנמצאת מעל קומות האיכלוס, לפני זמן מה  חברת החשמל כבר הודיעה שצריך לוודא שהגנרטור שלכם תקין למצב חירום (ונכון שבדקתם שיש לכם גנרטור תקין ? והוא לא סתם יושב שם לא מחובר לכלום ?) . לפי מה שאני זוכר כל בניין בין 29 מטר ומעלה חייב בגנרטור חירום, בפועל למרות שהבניינים הללו נופלים תחת ההגדרה של מגדל (או בניין רב קומות) בהרבה מהמבנים שנבנו לפני שנות  ה2000 , הגנטור פיזית לא שם. אז מי שיכול עדיף שירכוש גנרטור אפילו ברמת הבניין.

אם אין גנרטור , אז יש אל-פסק ! , לצערי תכנון האל-פסק הפתוח של ESR לא נראה שמתקדם כמו שרציתי שייתקדם. היו לי תקוות גדולות עבורו, אבל לצערי הפרוייקט לא נראה חי כיום. לכן נשארים רק האל פסקים הקנייניים,  את מרבית  הUPSים ואפילו חלק משירותי ה PDUים אפשר לתחזק על ידי או snmp או אפילו לחבר ל nut. כמה זה מקובל ? אם אני זוכר נכון גנרטור 200KVA מסויים היה מפרסם את המידע שלו ע"י snmp, בדקתי והיום למשל יש נגרטורים של יונדאי שיכולים להתחבר לאינטרנט ע"י מתאם פשוט ואז באמצעות אפליקציה אפשר להפעיל אותם מרחוק או לקבל מידע. כמעט כל אל-פסק שעבדתי איתו בשנים האחרנות הייתה אפשרות ניהול כמו שצריך, אמנם לא כולם עובדים בממשק שהקרנל של דביאן יזהה אותם , אבל היה ממשק רשת ממש יפה. לגבי PDUים המצב שונה, יש כאלה שבאים עם ניהול וובי נחמד, ויש כאלה שמרגישים שהם לא יותר מאשר מפצל לחדר שרתים, שום יכולת הפעלה מחדש של שקע בודד או אפילו הפעלה מחדש של כל המפצל. מקסימום נותנים הודעה שפורט אחד כרגע מעביר חשמל או, אומרים תודה שיש ממשק הודעת כלשהוא.

כמו שאנחנו דואגים למזון מים ואנרגיה צריך גם לדאוג לפן הדיגיטלי.

כל עוד אתם יכולים תשיגו דומיין ותרימו איחסון, אבל את הדומיין רכשו מספק דומיינים שלא הולך לזרוק אותכם לקרשים , לא היה צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שלרכוש דומיין מאפגניסטן (כלומר .af  ) לשרת להטבים (quuer.af) יוביל לסגירה לאחר מספר שנים, אז כן, רכישת שירות מספק שאתם לא מכירים הייטב באירופה זה לא רעיון טוב, באידאל צריך לרכוש מספק מקומי שמצד אחד ידאג לפרטיות שלכם ומצד שני לא יסגור לכם את השירות מהר מאוד בגלל גחמות של נשמות טובות, אבל אם אין ברירה אפילו שרת שמספק דומיינים חינם, זה יהיה טוב יותר מאשר לסמוך על מישהוא אחר, ואם אין ברירה אז ולדעתי ככל שיהיו יותר אנשים שיישתמשו בשירותים כמו afraid וירימו שירותי מסטדון ומייל תחתם יהיה טוב יותר לכולם. לצערי חיפשתי ולא מצאתי אף שירות אחד כזה אצלנו. היה מאוד נחמד אילו היה לנו ספק שהיה מספק זאת תחת המטרייה שלו. ככה גם יהיה ניתוק מצד האיחוד האירופי או ארה"ב אנחנו נוכל להתמודד טוב יותר. ואם העולם היה מושלם כולנו היינו כבר משתמשים בתחליף DNS פרטי, ככה לא היינו צריכים לדאוג לרשם שיעשה בעיות.
 
האינטרנט הוא לא רק גוגל , פייסבוק, דיגיטל אושין, סיילס פורס,אליבאבא , מייקרוסופט טוייטר ואמאזון זה תלויי בכל אחד ואחד מאיתנו להחזיק את זה. זה למה בשביל הצרכים הפרטיים שלי אני מחזיק תשתיות ומנסה לשכנע אחרים להשתמש בזה.  כן אני לא מתעלם מהאירטניה שהפוסט הזה עצמו יושב על שירותי גוגל.

בעבר אני הייתי מתחזק שרת מראה משלי שהייתי מעדכן אחת לזמן מה, יש לי שרת שמספק קבצי zim ישנים, הרמתי לי שרת apt-mirror לפני כמעט שנה. אבל מאז השביעי לאוקטובר הפסקתי לעדכן אותו לחבילות חדשות, אני חושב שדרך פשוטה נוספת היא  לבנות מאגר דביאן פרטי מקבצי DVD של דביאן שיוצרו לפני ה 7 לאוקטובר (צריך להוריד משרתי המקור לפני שזה נהיה מאוחר מדי), לאחר מכן לקחת את repero ולהרים שרת בייתי.

אפשר לקרוא על הדרך הרשמית לבנות את המאגר הפרטי שלנו, ובשביל להוסיף קבצי דב מספיק יהיה להעתיק את הקבצים ולהוסיף אותם לתוף ה reprepro ולהריץ

reprepro includedeb dist /usr/local/share/mydebs/*.deb
 
לאחר שזה נבנה אפשר לפרסם את התוכן שלו כמו כל מאגר אחר.

בגלל המצב שיש עכשיו, ובגלל הצעות של כל מני נשמות טובות, אני חושב שחשוב שכל מי שיכול חשוב שירים שרת דוא"ל משלו,  כן אני עדיין לא עשיתי זאת, צודקים ! , אני מצאתי את המדריך הזה כמדריך ממש פשוט.   האמת אני ממש מזמן לא מריץ שרת דוא"ל משלי כי .. אני עצלן. אבל כנראה שאצטרך לעשות זאת ממש בקרוב, כי בכל רגע נתון עכשיו יכול להיות שייסגרו לנו את הגישה לשירותים הללו. לכן כל כך חשוב שנחזיק את שרתי המראה שלנו מוכנים בשביל שנוכל להרים את הסביבה כשזה יגיע, כמובן שעדיף להתקין עכשיו מאשר מאוחר יותר, אבל לפחות שזה יהיה מוכן.
 
לגבי שירות מסרים מיידים , להרים שרת מאטריקס בבית זה די פשוט, אבל לצערי החבילה של electron.io לא  ארוזה בדביאן, אז להרבה לקחות יהיה קשה להשתמש בזה.

יבוא אדם , ויגיד, מה אכפת לי, יש לי Dockerconf ואני פשוט אמשוך ואייצר מה שאני צריך ? לזה אני עונה מי שמאמין שהרשם  הציבורי של המזח (docker)  יהיה זמין אם יחסמו אותנו, אני שמח בשבילו , אני לא מאמין שהמזח או כל שרת אירופאי או אמריקאי יהיה פתוח במידה ותהיה חסימה או הפלה של הציר לחיבור לארצות הברית. אם מישהוא מכיר דרך לבצע מראה לשרת הרישום של המזח זה יהיה דבר מדהים.

יש לי קולגה שטוען שמעבר ל podman כבר עכשיו מתוך דוקר,  מקל על המעבר לregistey פרטי בדוקר, לא השתכנעתי כי ההבדל בבנייה של רגיסטרי פרטי ע"י משיכת הimage שנקרא registry:2 ובpodman בשביל להרים סביבה עושים זאת ע"י :
sudo podman run --privileged -d -name registry -p 5000:5000 -v /var/lib/registry:/var/lib/registry -- restart-always registry:2
והוספת הקישור בתוך /etc/containers/registries.conf תחת registreis כלומר:
registries = ["localhost:5000"]
לאחר שיש לכם רגיטרי פרטי פשוט דוחפים לתוכו את הimages החשובים לכם.

המינוס העיקרי שאני רואה כרגע בשימוש בפודמן הוא שאני לא יודע איך להפעיל windows docker תחתיו.

נקווה שאיש לא יצטרך את הידע הזה, אבל אם מישהוא ייקרא את זה ויוכל להגן על ביתו ועסקו זה שווה את זה.

יום שלישי, דצמבר 19, 2017

האל פסק שלי

מזה זמן מה אני משתעשע ברעיון של להקים או לשדרג מערכת אל פסק לצרכיי, הבעיה נוצרה לאחר שרמת השירות שקיבלתי מחברת חשמל היתה שוות ערך לאוהל באמצע המדבר.

חלק מחברי צחקו שחלק מהבעיות שנתקלתי בהם הם נתקלים כשהם עובדים על פרוייקטים באמצע המדבר או אם שומעים על מקום שמתכונן להיות מנותק מחברות תשתיות.

אבל אני .. יש לי אפילו מכתב של חברת חשמל בו הם מתנצלים על חלק מהתקלות, ושהם תיקנו את הבעיה (בזמנו).
חלק מהבעיה הוא חוסר גנרטור חירום אוטומטי בבניין (רק בניינים מעל 9 קומות שמים גנרטור חירום ומתקנים רפואיים מחזיקים גנרטורים) וכנראה צרכנים מוזרים בבניין.

הבעיה שלי הייתה הפסקות חשמל רגעיות ועד הפסקות חשמל של כשלוש שעות פעם ביומיים שלוש במשך תקופה של מספר שבועות (מאז תיקון התקלה רמת הפסקות החשמל מעל 10 דקות ירדו לאחת בשבוע - שבועיים).

אבל לא רק הפסקות חשמל יכולות להפריע גם מתח שנופל מתחת לערך מסויים יתחיל לגרום לציוד במשרד לא לתפקד (או לההרס).  דוגמה מצויינת ניתן לראות באל פסק של APC (4000VA) שמנתק את מתח ההזנה למטען המצברים כאשר התדר יוצא מגבולות או המתח נופל מתחת ל 200 או מעל 240.

לצערי הרב ה APC אינו מגיע עם תוכנה חופשית ומערכת הPowerChute לא קיימת במאגרי דביאן לכן מה שנשאר זה להתחבר לדף של ה APC בשביל לדלות מידע (ניתן להתחבר גם בחיבורים אחרים חוץ מהרשת אבל זה לא פרקטי במקרה שלי).

זה לא רק APC שמגיע ללא תוכנה חופשית, גם סדרת הבית של Advice (סדרת ה PV) מגיעה עם מערכת שאינה תוכנה חופשית ואפילו דריבר החיבור שלה ב USB זה האק שמישהוא עשה.

במקרה שלי כאשר מתחילים לתכנן את מערכת האל פסק המחוברת תמיד  (אליה ניתן לחבר אפילו אל פסק או צרכנים ישירות) צריך להתחשב במספר דברים שהם לא ברורים למי שלא עשה זאת לפני כן:

סוג המצברים (עלות / תועלת) .
משקל מערכת ה UPS
גודל פיזי של ארון ה UPS

מהנדס חשמל שמוכן לבדוק את המערכת ולאשר אותה (אם מחברים יותר מרק מצברים למערכת ה ה UPS).

מתחילים מהצרכנים -

נגדיר ב W את כמות הוואטים שכלל הצרכנים שצריכים לעבוד מהמעגל הראשי.

לדוגמה המחשב הנייד שלי צורך עד 60W אז אני לוקח את ה 60W ולא את הצריכה בפועל (נמוכה מזה).
הנתב שלי דורש 50W.
הפיי שלי דורש כ 10W.
המזגן דורש כ 1000W.
לכן לחישוב אני אקח מינימום 1200W (צריך יותר מזה).

כמה זמן אנו רוצים שהמערכת תעבוד בשעות -
נגדיר ב T את כמות השעות שאנו מעוניינים שהמערכת שלנו תעבוד.

מתח המצברים (בתלות ה UPS שלנו או האל פסק שאנו בונים ) - נסמן ב Vdc

מקדם הצריכה של המצברים -

סוגים שונים של מצברים מתנהגים בצורה שונה בהתאם לעומס, ככל ערך ה אמפר/שעה שמצויין הוא לפי צריכה ל 20 שעות. לכן מצבר של 100 אמפר-שעה של 12 וולט יאפשר לנו מקסימום צריכה של :

100 A/H * 12 Vdc / 20 H ~ 60 W

לא ממש משנה איזה סוג מצברים ניקח, הצריכה שלנו לא צריכה לעלות על הערך הזה מהוראות הייצרן אם אנחנו רוצים לשמור על חיי המצבר.

ככל אצבע למצברים שונים יש רמה מותרת של פריקה -
 במצבר עופרת-חומצה רטוב מותר לפרוק לטעינה של 75% לפני גרימת נזק.
למצבר פריקה מלאה ניתן לפרוק לטעינה של 45% (בחלק אפילו לרמה של 25%).  נסמן זאת ב S.


כמובן שסוג המצברים צריך להתאים ל UPS שלנו, מצברי AGM מעדיפים מטען מצבר חכם (תלת שלבי ומעלה) בעוד מצבר עופרת-חומצה אינו דורש זאת. אם מחליף מצבר עופרת-חומצה ב AGM ואין לנו מזל אנו יכלוים לגלות שלפעמים המצבר אינו מסוגל לבצע טעינה (מתח המצבר נמוך מהמינימום הנדרש לטעינה).

גם מחיר המצבר ויכולת הרכישה שלו תופסת תפקיד טוב (לדוגמה אם אני צריך לחכות 3 חודשים עד שהמצבר יגיע במשלוח לעומת מצבר שאני יכול לרכוש בחנות ליד ).

וכמובן האחזקה, אחח האחזקה מצברים שונים יש להם אחזקה שונה לפי הוראות ייצרן.

אם אני מעוניין שהאל פסק יוכל לעבוד עם עומס של כל הצרכנים עבור 10 שעות :

W * T / Vdc  יתן לי את כמות האמפר שאני צריך לצרוך (במקרה הזה 1000 אמפר).

כמות המצברים שצריך לקחת היא יותר מכמות הצריכה כי אי אפשר לנצל את כל הקיבלות של המצבר (יש לנו מקדם ביטחון למצברים).

ככל ניקח את התוצאה ונכפיל אותה במקדם הביטחון של המצבר (S) בשביל לדעת כמה באמת אנו צריכים להחזיק.

לכן עבור המצבר עופרת-חומצה רטוב שמאפשר פריקה עד לרמת טעינה של 75% מקדם הביטחון הוא 4.
ובמקרה הזה 4000 אמפר / על 12 וולט. (אם היינו מתייחסים רק לצריכה מקסימלית של 60W למצבר 100 זה היה 2000).

עבור מצברי AGM שמאפשר פריקה לרמת טעינה של 45% מקדם הביטחון הוא 2.
ובמקרה הזה 2000 אמפר על 12 וולט.

ואם רוצים לחשוב על 18650ו21700 או ליתיום-יון צריכים לוודא שיהיה לנו מערכת טעינה מתאימה, קירור מתאים ולוודא שיש ביטוח טוב כי אם נעשה טעות זה יהיה בערך כמו להשאיר נוט ללא השגחה בתחנת דלק.

וכן אני יודע שליותיום-יון אמור להיות מיועד להחלפה ללא דאגה עבור כל מצבר VLRA אחר, רק שכאשר משהוא כושל במערכת המצבר (מצברי ליתיום-יון אמורים להכיל בקר בקוד סגור) זה מסמן בסימני עשן לשאר הבניין מה הולך לקרות בזמן הקרוב.

עכשיו נכנס המשקל לתמונה -

יחידה של 500 אמפר 12 וולט של AGM שוקלת 180 קילוגרם.  (חיבור טורי של 6 יחידות של 2 וולט)

יחידה של 500 אמפר 12 וולט של עופרת-חומצה (שודרש אחזקה ) שוקלת 140 קילוגרם. (חיבור מקבילי של 5 מצברי 100).

יחידה של 500 אמפר 12 וולט של מצבר ליטיום-יון משקלה 65 קילוגרם. ( חיבור מקבילי של 5 מצברי 100). - דרוש בקר טעינה מיוחד אבל המצברים הקודמים ב UPS היו מסוג AGM יש סיכויי טוב שלא יהיה שום צורך בהתקן אחר.

בנייה של 500 אמפר 12 וולט מסוללות 18650 - באזור ה 50 ק"ג (משקל ממוצע של 18650 הוא כ 45 גרם חיבור מקבילי של 333 יחידות כל אחת של 3.7 וולט.משקל נוסף לאריזה , בקרים ליחידות) - דורש בקר. (זו הסוללה הפופלארית לבנייה של מערכות כמו ה tesla wall)

בנייה של 500 אמפר 12 וולט מסוללות 21700 - באזור ה 40 ק"ג (משקל ממוצע של 100 גרם , חיבור מקבילי של 119 סוללות. משקל נוסף לאריזה , בקרים ליחידות)  - דרוש בקר - זו הסוללה החדשה שקשורה ל GigaFactory של טסלה.

ואם חיים בסרט אפשר לבנות מ super capacitors אבל נראה לי שאז אפשר להשכיר כמה חדרים בשביל סדר של 500 אמפר.

(*) כאשר ציינתי בנייה (הוספתי משקל למה שאני מעריך יהיה לציוד הנוסף פרט למה שידוע).

(*) יש הרבה אנשים שמחברים סוללות 18650 וחבריו מלחימים ולא ממש מתייחסים לצורות הטעינה המתאימה וההגנות, יש שם כל כך הרבה דברים שיכולים ללכת פייפן, אני אישית אומר פשוט לא.

באל פסקים שראיתי היו שני "שיטות" לחבר את המצברים:

כמגירה נשלפת (שדורשת שלושה אנשים בשביל להכניס מערכת חדשה)
כמספר טרמנילים אליהם ניתן לחבר מצברים.

אורך החיים של המצברים -

לכל מצבר יש אורח חיים (מדף ) וכמות שימוש, ככל ניתן לצפות כשלוש שנים או 500 טעינות (המוקדם מבניהם) עבור עופרת חומצה , חלק מה AGMים 6 שנים ומעלה. ניתן להאריך את אורך החיים ע"י שימוש במקדם בטיחות, למנוע עבודה בטמפ' גבוהה מהוראות היצרן שימוש בטעינה רב שלבית ושימוש לפי מקדם ה20 שעות.

ניתן לצפות לירידה בטעינה לאורך זמן (ללא שימוש) בכלל זו הסיבה למה מחברים פאנל סולארי בשביל להחזיק רמת טעינה.

מטענים -
ככל עדיך להשתמש באותו סוג המצברים שהUPS משתמש בו כבר (בשביל שלא יהיה צורך לרכוש מטען מצברים מתאים).

כאשר מתח המצבר יורד מרף מסויים לא בטוח שהמטען של ה UPS יוכל להטעין זאת (חלק לא מסוגלים להטעין מתחת למתח של 10 וולט כאשר מדובר על מצברי 12V).

יש מצברים חיצוניים שכן מסוגלים לטעון מחדש מצברים כאלה.

מתח מערכת ה DC שלנו - זה צריך להגיע מUPS שלנו אבלככל אצבע,
על כל 1000W עולים למדרגה הבאה.
עד 1000W צריכה 12Vdc זה בסדר.
עד 2000W עדיף כבר שיהיה 24V.
מעל 2000W עדיף שיהיה כבר48V.

את ה UPS בוחרים לפי צריכת  + 30% (זה גם בערך מה שעושים כאשר בוחרים גנרטור להפעיל את המערכת).

אמנם עלות המצברים (והממירים/מטענים) תהיה גבוהה יותר הזרם יהיה נמוך יותר,יוציאו פחות חום והקבלים שנצטרך יהיו דקים יותר.

כל זה טוב ויפה כל עוד אנו יכולים לחבר מצברים ל UPS שלנו, אבל מה קורה אם אנו מתכננים לבנות UPS מאפס ?

פה נכנס מהנדס החשמל שלנו לתמונה כדי שיאשר את העבודה, אנו נצטרך לוודא חיבור להארקה מתאימה, לבחור סוג המטען וסוג ממיר המתח, לחבר התקנים שיגנו על מהערכת שאנו צריכים (כמו למשל להעיף רעש ) או למנוע פיצוץ מראש.

אני מאמין שכאשר בוחרים ממיר מתח צריך (עדיף) לקחת משהוא שמוציא גל סינוס טהור ולא גל סינוס מדומה אם יש צרכנים רגישים - כמובן שאפשר ללכת על גל סינוס מדומה אבל אז לא צריך להתמודד עם קבלים שהולכים פייפן ביחדת המזגן, שהמקרר הולך פייפן, או דברים שיתחממו ויהרסו.

די חשוב לדעת שלא כל מה שסינוס מדומה זהה, יש כאלה שיש להם יותר או פחות מדרגות.

אפשרות חלקית לפתור את הבעייה היה שימוש באל פסק זול שתדר המוצע שלו הוא גל סינוס טהור לפני הציוד שדורש סינוס טהור (מקרר, מזגן וכו').

אז אם ממיר המתח שלנו הוא 6kW/(peak 8kW) ניתן לחבר ממיר סינוס טהור של 2kW/(peak 4kW) למזגן (אם הצריכה בזמן הפעלתו נמוכה נ3600 וואט). כן נכון שחלק מהממירים לא יציגו כל עדות לנזק כאשר נמשוך מהם לרגע צריכה גבוהה יותר ממה שהם מציינים , זה לא הופך את הפעולה הזאת לבטוחה או תקינה.


לכל מזגן יש את המקדם שלו של כמה הוא יצרוך בעת הפעלה, אפשר לקבל חלק מהמידע הזה מהדירוג של המנוע שלה -  (שמעתי על כאלה שהם פי 6LRA A to F וכאלה שהם פי 2 ).

אז למה לא גנרטור ?

גנרטור לא מושתק של 7kW וכ 100 ליטר דלק יעלה פחות מאשר ממיר מתח + מטען + מצברים + עלות החשמל הדרושה לטעינה.

ההבדל העיקרי ברמות האספקה האלה  הוא הנחיות החשמל (ככל הידוע לי חיבור כזה מחייב אישור של חברת חשמל ורישום הגנרטור בעוד UPS לא נדרש ברישום באותו רמת וואט).

ככל הידוע לי החיבור עצמו דורש התקנת מפריד,  התקן סנכרון (עבור השוואת מתח, תדר וזווית מופע כאשר יש חיבור במקביל) והתקן להסרת הרמוניות.

גנרטורים ככל דורשים חדר מיוחד, אספקת אוויר וסילוק גזי פליטה, דורשים מקדם הגנה נגד רעידות (ממיר מתח לא מייצר רמת רעידות כזאת). חלק גדול המגנרטורים לא מגיע כלל אם אפשרות הארקה.  והכי חשוב הרעש שהם עושים.

גנרטור "מושתק" יכול לעלות בסדר גודל של פי 2 ויותר מאשר גנרטור שאינו מושתק ואז המחיר יהיה דומה למחיר של אל פסק מבוסס מצברים (עבור אותה כמות המצברים ).

יש מגבלות על איחסון הדלק של גנרטור (אורך חיי בנזין נע בין חצי שנה לשנה בהתאם לייצרן), צריך לדאוג למערכת גילויי וכיבויי אש (חיוג לא נכון לכיבוי אש והקפצה עולה סכום נכבד).

קבלת נתונים -

נכון להיות כמעט כל ה UPSים שעבדתי איתם נתנו ממשק כלשהוא ב SNMP ועבור זה במיוחד קיים ה snmp-ups שאמור לעבוד מול nut.

עבור הUPSים שמתחברים ב USB יש את  הדריבר blazer שניתן להשתמש בו בשביל לקשר אותו ל nut.

אני עומד להחליף UPS ככל הנראה ל APC חדש ונראה מה הוא ייתן.

נ.ב. אני ממש מעריך את עבודתם המדהימה של עובדי התשתיות וחברות החשמל שסיפקו לי את היכלות ללמוד את זה.

אז כמה מים אתה באמת צריך ?

כפי שכבר סיפרתי בעבר צוחקים עלי שאני חיי באוהל באמצע שום מקום, אז לא רק בנושא החשמל זה גם בנושא המים.



במהלך אחד מחודשי הקיץ הרשות המקומית ותאגיד החליטה בטוב ליבה לבצע מספר ניתוקים בתירוצים שונים.

הפסקות המים הם בערך בין החצי שעה לכשלוש ארבע שעות. אז היה לי זמן ורצון לתעד אז :

הורדת מים ממיכל הדחה לוקחת כ9 ליטר וזה כל פעם שמורידים מים.
מים לבודד לשתייה ליום כארבעה ליטר (כולל מים לקפה, תה , סתם מים לשתייה וכו').
מים לבישול כ 10 ליטר.
מקלחת עם חסכם לוקחת 10 ליטר לדקה , בלי חסכם זה מעל ה 20 ליטר לדקה (צריך רק לזכור שצריך לשים את מיכל המים מעל גובה המתרחץ כי כשאין מים אין מים חמים כי אין מה שיכנס לדוד).
הפעלה בודדת של מכונת כביסה סדר גודל של ה 120 ליטר. (נמדד לא בעת הפסקת מים)
הפעלה בודדת של כביסה עם מנקה אולטרסוני (5 ליטר לכל קילו כביסה).
שטיפת ידיים קצרה 2 ליטר מים.

היה לי משעמם קצת וגם הייתי אוסף את מי המזגן והייתי מקבל כמויות נאות מספיק עבור שטיפת ידיים וכלים (2 עד 6 ליטר מים ליום עבודה עבור כל מזגן 1 כוח סוס).