הדרכה קצרה

היום תפקדתי כמספר שעות כסוג של מדריך תיירים מקומי, בחינם, זה היה קטע מעניין. היינו בכיכר הדווידקא וסיפרתי את הסיפור שלה ועל איך זה השפיע על המורל של האויב. אדם שעבר במקום התפעל ואמר שהוא לא ידע חלק מהמידע למרות שהוא ירושלמי. עניתי שהוא כנראה כבר שכח כי את מרבית הדברים כנראה לימדו בבית הספר כבר.

המשכנו משם למשכנות שאננים, סיפרתי משהוא שלא כולם יודעים על סוג של הלאמה של בתי התושבים והעברתם לאנשי רוח, הרבה זוכרים את הסיפור שדיירי הבניינים חויבו במקור להלין כל אדם לעד יומים (עריכה: לפי התקנות היה איסור להלין זרים, כנראה שהזכרון שלי הוא בהקשר של הכנסת האורחים ליומיים-שלושה שנועדו למנוע השתקעות), אבל ההלאמה ? זה נשכח משום מה.

עברנו בתעלת הר ציון, עלינו במדרגות וסיפרתי את הסיפור שלה, משם המשכנו לגיא בן הינום, עברנו בפארק, בשטח המיועד לטיפוס (אבל לא טיפסנו) , סיפרתי את הסיפור וזרקתי הערה על הקטע המקאברי של הפארק במקום שהוא דה-פקטו בית קברות. עברנו על הגשר, ונהנו מהנוף. חזרנו לפארק, ועצרתי אחרי החווה כי היינו צריכים לחזור כבר. עלינו בחזרה למשכנות שאננים והתפזרנו , עברנו דרך אגריפוס וסיפרתי על השימור שחלק מהמרפסות בירושלים עוברות, והראתי שיטות שונות בהם מחזקים, ואת הבדיחה שמתקיימת בחלק מהמקומות בהם שמים עמודים למפרסת מתחתיה בעוד המרפסת מתחתיה לא מחוזקת כלל. הראתי את הפתרונות של הפיילה , של הרשתות של הזויות , ושל הכבלים השונים המחזיקים אותם. באופן כללי לא נראה כי יש רעיון עיצובי אפילו ברמת הרחוב שישמור על אחידות או הגנה הנדסית. ברכוב יפה למשל חלק מהמרפסות הוסרו כלליל בעוד חלק מהבתים כרגע עושים אפילו חיזוק תקרות על ידי קונסטרוקציות מתחת חדשות.  דיברתי קצת על מבנה בית החולים שארי צדק היישן, ועל מה שקורה עם המקום כיום, זה ייכל להיות מוזיאון ממש יפה.

נופי ילדותי

היום ביקרתי בנופי ילדותי, הלכתי כחמישה קילומטרים, עברתי את קיר הזיכרון לנרצחי השביעי, עברתי את שלטי הפרסומות לרכבי מרצדס. הגעתי להייכן שהואדי הישן פעם עבר. הואדי היישן ששיחקנו בו בתור ילדים, היום במקום ואדי יש כביש. על הגבעות היפות שבהם רצנו בונים שכונה כעת. אפילו על המגרש המוזנח שהיה בו פעם רק קוצים יש בניין חדש ויפה, אבל בין לבין, עדיין הטבע קיים. הלכתי בין גדרות אתרי הבנייה והגעתי לשביל המוביל לתוואי הנחל הישן. ממה שאני יודע תוואי הנחל הישן הוא מיועד לשימור, לכן הוא נשאר כה יפה, כה בתולי.

ואני חייב לציין, איזה אושר, איזה יופי, אני הולך מסביבי שדה קטן של צמחייה, אני לא יודע עם זו חיטה או שעורה, הרוח ממש מנגנת בין הגבעולים, והצבע ? או הצבע! גוונים שונים של ירוק , וירקרק , חלק קהה יותר וחלק בהיר יותר, והנה מעט אחרי פרחים צהובים ועוד פרחים בצבע סגול ואחרים עם מרכז צהוב ועלים לבנים. ועוד שיחים, והנה שיח הקוצים המלבלב לאחר הגשם. ואני ממשיך ללכת, הנה הם עצי השיטה הישנים הנותנים צל. והנה עץ אשל הגדל לו בצורה טבעית, העצים האלו קטנים מכדי שילדים יוכלו לטפס אליהם , אבל עדיין כה יפים. בצד אני רואה כי העירייה בנתה מעין גדר מאבני גיר, ואותם חיזקה ברשת ברזל. למרות שאנחנו מרחק עשרות מטרים מאתרי בנייה הנוף הזה פשוט מחזיר אותי לילדות, לנופים בהם גדלתי, הנופים בהם דור סבי טייל. אני מקווה שגם דור נכדי יטיילו ויכירו את הנוף הזה. אני ממשיך עם השביל, והנה שיחים גבוהים, ושוב גבעה מכוסה בחיטה או שעורה, הצליל הזה פשוט מדהים, ממש מתחשק ללכת ולהעביר את הידיים בתוך השדה, הרוגע הזה מדהים. הכל נשכח, פשוט אושר ורוגע. אינני נכנס לשדה כי איני רוצה לפגוע בצמחיה.

המשכתי עוד כקילומטר במסלול הנחל ופניתי בחזרה אל העיר, והנה אני רואה שחלק מהצמחייה הצליחה לפרוץ דרך אבני השפה, ובגינה המטופחת והמדשאות צצים להם השיחים המוכרים, הם שורדים! הם יצליחו. אני יוצא מהמסלול והנה נראה כי העירייה השתמשה באבני הגיר הגדולות שהיו פעם לתפאורה, וזה נראה פשוט גאוני, למרות מפלצות הבטון האבנים הפשוטות האלה מזכירות את החיבור והייכן אנו. 

בוקר מדהים לאחר צלצול בוקר אור

אני חייב לציין, שזה היה מעניין. לאחר מספר צלצולי בוקר אור באדיבות איראן בחרתי שלא לחזור לישון, אין באמת טעם, מתקרבים להפסקת אש, אז כנראה יהיו מתחי סיום, אני מכיר הייטב את הניגון.ועם כבר ערים, אז ההתראה המקדימה פחות תפריע אילו תגיע.  התארגנתי מעט, עשיתי מספר סידורים, והנה כבר עברו שעתיים, זה יהיה די מיותר לחזור עכשיו לישון. לקחתי כוס תה ויצאתי אל המרפסת עם כוס תה מהביל.

הרקיע ? כמו ציור, בהתחלה גווני אפור, וכחול וקצת תכלת. ולאחר מכן הזריחה, לאט, הצבע עבר לאפרפר, עם כתמי כתום ולבן, וזאת למרות שהיה מעונן, הצבע ? כאילו היה מצוייר, זה כה יפה שזה לא נראה אמיתי.

העננים שטו להם מעל העיר, מתחתם העיר בצבעי הלבן והאפור, הגבעות המוריקות ברקע, ופצעי הקידמה בחלק מהמקומות, האם באמת פצעים אלו ? הרי גם הגומות בקרקע לאחר גשם כבד יראו כפצע. ומהם יפציעו הפרחים ממש בקרוב, גם מסלולי נחלי האכזב יראו כחתכים בקרקע,כהרס, אולם לידם יגדלו העצים, השיחים, אלו יהיו מקורות החיים לסביבה. והנה הן גבעות החול לבנייה שהפכו לבנתיים כר לפרחי האביב.גבעות החול אינן מופרעות בגלל המצב, ואלו משתלבים באופק הירוק מעבר לעיר. קרני השמש המלטפות מעירות את העיר, והנה רכבים ואף ציפורים התחילו לשיר ולזוז.

אור השמש התחזק, והשמיים עברו לגוון הרבה יותר של תכלת, אור השמש הפקיע מעבר לעננים שהתפזרו לבנתיים והעיר את העיר באור חול זהבהב. העיר רובה ישנה, כמעט ואין מכוניות.האם בגלל שישנים ? או שאולי חוששים ? אינני יודע. והנה אנשים ההולכים לתפילה וציפורים מצייצות. שקט ויופי טבעי, עירוני.

האור מתחזק, והעיר מתעוררת, והנה עברה לה שעה ועוד שעה, העננים כמעט כולם התפזרו,בשמיים גווני תכלת וקצת סגול מסביבם, עננים לבנים ומעט אפורים נשארו. הזמן זולג וכעת צבע השמיים מכיל גווני לבן ותכלת בהירה, אינני יודע איך לתאר צבעים אלו. הדקות נוזלות, והנה אם להתסכל על השמיים אפשר לחשוב שמתחיל פרק של סימפסונים. הזמן עובר והראות מתבהרת. אני רואה כעת למרחק רב יותר, הכבישים הריקים והמתפתלים החוצה, אתרי הבנייה, הבתים הקיימים, השכונות הישנות והחדשות, הגבעות מעבר לבתים. הפארק שעל הגבעה המרוחקת נראה כעת הייטב. כה יפה הוא הטבע, העיר ? היא כעת חלק מהטבע. השמיים כמו בסרט או ציור,הבתים באור השמש,  כה מרגיע סוג של זן מיוחד. 

הנוף מרגיע ויפה, הרעש היחד הוא של ציפורים ותנועת העצים מהרוח הקלילה. עכשיו  בשונה מימים אחרים אין ולו שובל אחד של כיפת ברזל בשמיים, גם לא שומעים זאת כלל עכשיו, השקט הזה המפתיע. והנה רואים כעת את הדגלים, הפרסומות על שלטי הפרסומות. והנה עבר לו רכב הסעות. אני מפנה את מבטי והנה שם לב לגרפיטי עם המילה זן, מעניין למה התכוון המשורר בגרפיטי הנ"ל ? 

טיול עירוני

הצטרפתי לי למסלול הליכה קצר עם אנשים קרובים, המסלול היה של רק 8 קילומטרים, המסלול היה בחלקו עירוני וחלקו הלך עם פארקים ומהסלולי נחל.  הטיול שלנו לקח כשעתיים הליכה, כאשר יצא לנו לעצור ולהתפעל מהטבע העירוני וחמדות טבע.

 

למסלול הגעתי עם חולצה טרמית , נעלים סגורות ומעל הקרסול, מכנסיים ארוכים, ועליה שמתי מעין ג'קט נוסף, אני חייב לציין ששימוש בבגדים ארוכים (כן גם כשחם) ושימוש בחולצות טרמיות עם שרוול ארוך הם תענוג לטיולים.  הייתה חוויה די מעניינת כאשר חלק מהקבוצה שמו לב שראינו מספר חלזונות שעברו מדרכות וזה נראה כמו אוטוסטרדה שלהם שפשוט חוצה את המדרכה, אני חושב שהיו איזה שבע שמונה חלזונות במרווחים של מספר סנטימטרים אחד מהשני, אני לא חושב שראיתי כל כך הרבה חלזונות באזור עירוני מזמן, זה טוב.  לצערי פספסנו מלשמוע את חיות הבר שממסתובבות באזור, אבל בכל אופן לא היינו מתקרבים אליהן (כי א. כלבת וב. לא נוגעים בחיות בר), עכשיו אני יודע שיבוא מישהוא ויגיד זה לא נכון שעטלפים מעבירים כלבת הם מעבירים כלבלבת וזה בכלל מיתוס שזה קיים בארץ, יופי אני שמח בשבילכם, אני לא רוצה לקקחת סיכון.

 אני זוכר שכאשר הייתי עושה את המסלולים בגילאים הצעירים שלי איזו הרגשה זו הייתה כאשר אתה הולך לקראת הערב ופתאום שומעים את יללות התנים, היום אני כבר לא חושב שיהיו דברים כאלה.

 

בדרך נתקלנו במספר עטלפים אולם לצערי אני לא יודע עם מדובר על עטלפי פירות או עטלפים שצדים חרקים, ומי שכן מבין בזה ויכול להגיד מהר לא היו איתנו בקבוצה הפעם. אני רק זוכר שעטלף בצבע לבן הוא טורף עקרבים אבל יותר מזה אינני יודע.

 

הטיול הזה הוא דוגמא לאיך שלמרות שיש פה ג'ונגלי בטון, הרבה חיות למדו לחיות בצדי העיר , ואף בעיר עצמה, בין עם אלו הם יונים, או עטלפים, עכברים , או תנים, מני חרקים שעדיין שורדים את העיר. 

מספר מילים על נחל אלכסנדר

מספר מילים על נחל אלכסנדר,  מזמן לא הייתי שם, אבל זה מקום מאוד ממולץ, באופן כללי אני ממליץ בחום לטייל לאורך הנחל אם תהיה לכם הזדמנות לפני שהכל יהפוך לנחלת העבר. האמת האזור של בית ינאי ופארק אלכנסדר הם מקומות שלא מקבלים מספיק אהבה, ישנה שם בעיית תחבורה וצריך לעצור ב M, ניתן לעצור באוטובוס בין עירוני או לקחת מונית מהסביבה, לקחו לנו כ 60 שקלים מנתניה אם אני זוכר נכון, אבל באופן כללי המקום די טבעי,  פארק נחל אלכסנדר לא כל כך מלא אנשים, אז יש חופש יחסית ונוחות לטיול, הטיולים הפתוחים שם אם אני זוכר מדברים על מרחקים של 3 קליומטרים, אם הולכים לטייל שם צריך לדאוג לחולצות ארוכות בכל עונות השנה, החרקים די מציקים, אבל אם תלבשו חוצות ארוכות, נעליים סגורות, ומכנסיים ארוכים זה לא מפריע כלל. לנשים הלובשות חצאיות ממליץ להתלבש בצורה שכלל העור יהיה מכוסה עם שכבות בד ולא לחשוב שהחצאית תגן, לגברים ולנשים כיסוי הצוואר גם עוזר. הייתושים והברחשים אינם נעימים כלל. באופן כללי הנעלים צריכות להתמודד עם קרקע ולא אספלט, אני ממליץ משהוא שגם מחזיק את הקרסול.

 

מבחינת הביצה/ שפך, לא נכנסים לתוכה , רק מסתקלים עליה, לא להכנס לשפך הנחל כי זה לא במקום והזמן, ממה שזכור לי המים עדיין לא נוקו מהזיהום, אבל באופן פרדוקסלי הצבים הצליחו לשרוד שם, אומנם לא הרבה אבל הצליחו, בשונה מפארקים אחרים אני לא זוכר יותר מדי ציפורים שם, אבל זה יכול להית עניין התזמון שלי,  לגבי חוף בית ינאי, הוא נראה פשוט מדהים, אבל להזהר ולא ללכת יחפים מחופית או ממלון M לחוף כי תשרפו את כפות הרגליים, האספלט מתחמם מהר מאוד. בחוף ינאי יש גם די הרבה גולשים כשהיינו שם. 

 

אם אתם כבר שם, תקפצו ותראו את סמארה , אבל עדיף לעשות זאת זאת באביב ולא בחורף. בתוואי הנחל עדיף ללכת במזג אוויר טוב.  בגדול המקום נראה טוב כל השנה. מהזכור לי המסלול פתוח לשמש מרבית המקום, מבחינת כסאות גלגלים, מהזכור לי המקום אינו נגיש לטיול בכסא גלגלים או קביים (אבל דברים יכול להיות השתנו) , היו אזורים בסדר אבל אני מדבר על כלל המסלול , כן ניתן להשתמש במקלות הליכה. לאורך המסלול לא זכור לי שהיו מתקני שירותים או דברים דומים אז לקחת את זה בחשבון, את כל הפסולת שלכם לאסוף אחריכם בדיוק כמו שהייתם אוספים אחרי הכלב שלכם.

 

נ.ב. בחיאת רבאק, אל תתקרבו לצבים ולחי, זה טבע , הם ינתנו לכם ביס. 

טיול לאורך נחל שוצף מים במהלך הזרימה

שוב הצטרפתי לקבוצה לטיול ליד נחל שוצף מים, הלכנו לאורך תוואי בנויי ומשופץ, בחרנו ללכת רק מרחק של כ 2 קילומטרים ,אני הייתי ממשיך עוד אבל הקבוצה התעייפה, מרחק ההליכה  שלי בבקרים בדר"כ באזור ה 5 ק"מ ללא מאמץ מסויים, השביל במקרה הזה נועד לטיולים והיה עם אספלט, עם גדר ביטחון משני הצדדים למניעת נפילה , ואפילו לאחר גדר הביטחון בנו מעין צוק מוגן שהיה עליו רשתות המחזיקות את הקרקע, שגם אם מישהוא נופל אז הוא לא ייפול לתוך המים,  הרשתות על הקרקע נועדו להחזיקק קרקע בצוקים, מתחת לרשת נראו אבנים גדולות וגם אדמה, נראה כי זה היה מעשה אדם, באופן כללי השטח שיועד לנחל היה כי שמונה-עשרה מטרים רוחב, בעומק של כ שישה מטרים (לא לטפוס אותי במילה , אני משער בלבד) , אנחנו הלכנו לאורך תוואי שהיו בו שלושה גשרים שאפשרו מעבר הולכי רגל ותיירים. אני משער שהתוואי נועד לכסות מקרי קצה, במהלך הגשמים ראיתי כי כלל הקרקע הייתה רטובה, היו עקבות סחף, אולם לא חזק מדי, בעוד היו מספר שיחים שנתלשו לא הכל נתלש למשל. לכן אני משער שזה למקרי קיצון בלבד. 

 

המסלול היה מסומן, והאמת היה קשה מאוד לטעות, כי היו מעט אפשרויות לצאת ולטעות. במהלך המסלול היו מעין תעלות יירק שעוברים דרכם,  וזה פשוט נראה מדהים ישנם עצמים גבוהים שמכסים את השמים, דשא ושיחים נמוכים, וקיר צמחייה מצד אחד בעוד רואים דרך השיחים את הזרימה בנחל , זה נראה כאילו אתה נמצא איפה שהוא באזור ללא בני אדם, אבל המקום מוסדר ונראה טוב, לפי רמת הניקיון והגינון האזור מטופח ומתחוזק כמו שצריך, לצערי במסלול הזה לא ראיתי הרבה פחים או מקומות בהם ניתן לזרוק זבל, אבל מה שכן , המסלול היה מאוד נקי, ולא נראתה פסולת זרוקה, הזרימה עצמה הייתה חלשה ממה שציפתי , הזרימה היתה לא יותר משולשה-ארבעה מטרים רוחב ואולי חצי מטר עומק. בנקודות מסוימות  נראה קצף ונראה כי יש אבנים או דברים הגורמים למים להתנהג בצורה הזאת, המים היו חומים מהבוץ, הזיהום ואופי הזרימה, ממש אבל ממש לא אמורים להכנס לנחלים כאלה,  להפתעתי אומנם הייתה רוח, אבל לא הייתה חזקה מדי, וגם הגשרים לא הרגישו שהם זזים מהתנועה כאשר עומדים עליהם או הולכים עליהם.

 

מחבחינת צמחיה זיהיתי ערבה בוכייה, אני חושב שראיתי מספר עצי חרובים,  מישהוא אמר שבקיר החי שעשו מעין גדר מצמחיה עבה, היו מספר במבמוקים, אבל אני לא מאמין שזה במבוק, כי הוא לא טבעי לאזור, וגם אני מצפה שבמבוק ישתלט על הכל בסביבה.  היו עוד הרבה סוגים אחרים אבל אני לא מכיר לצערי ואני התעצלתי לצאת עם מדריך צמחים לטיול.

 

באופן כללי מאוד נהנתי מהטיול הזה, ממליץ בחום וכל הכבוד למי שדואג לאחזקה של המיקום. 

טיול בפארק עם מאגר מים

בתקופה האחרונה הייתה לי ההזדמנות לטייל קצת , זה היה די נחמד אני חייב לציין, בשונה המטיולים הרגילים שלי הפעם אני הייתי יותר הנלווה מאשר המוביל של הטיול. הטיול הזה היה בחלק מקבוצה קטנה של כשלוש עשרה אנשים.

 

טיול לפארק עם מאגר מים, לאחר נסיעה של כשעה וחצי, הגעתי לפארק עם מדשאות ענק, ומאגר מים בחלקו, אני חייב לציין לטובה את הרשות שמטפלת בו, כי זה היה פארק רחב ידיים והוא היה נקי, כמה נקי ? זה הגיע לרמה שהייתי ממש מופתע, לא לכלוך לא שקיות , אפילו לא בדלי סיגריות, המקום היה נראש פשוט מדהים.  אפילו בני הנוער שהיו שם לא הרעישו ולא פיזרו פסולת , גם לא הרעישו והתנהגו למופת. לפי הבנתי מדובר בשטח של מעל 80 דונם של פארק.

 

המים במאגר היו בצבע ירקרק-כחלחל, כנראה אין זרימה חופשית וזו היא השפעת אצות, לא ראיתי שם דגים, מרבית המים נראו יחסית נקיים (לא נראתה פסולת צפה עליהם,  אולם כן ראיתי הרבה ציפורים וצמחייה הגדלה מתוך המים קרוב לגדות , קני סוף אולי ? אינני יודע,  הפארק לא היה מלא באנשים ולקח לנו כ4 שעות לטייל בו, ונשארנו בערך שבע שעות בתוכו, באופן כללי הגענו בערך בשעה 10 ויצאנו קצת אחרי השעה 17 ממנו.  מתוכם כשעה וחצי בהליכה איטית מסביב  למאגר המים המדהים, ראיתי קבוצה של אנשים צעירים שכנראה שיחקו בחפש את המטמון או משהוא בסגנון וחפשו רמזים תוך מעבר בפארק. 

 

באופן גאוני (וקודוס למי שתכנן זאת), המסחור (מסעדות , חנויות) נבנוה בצורה משתלבת די טוב במבנה הפארק , בצורה שהם לא כיערו את הפארק , אלא נראו כחלק ממנו, לגבי שירותים חיוניים וגישה לנכים. כמעט כל הפארק (המדשאות ) היו נגישות לכיסאות גלגלים והליכה על קביים, אומנם חלק ממקומות הישיבה במדשאות לא היו נגישות בכיסא גלגלים אבל היו נקודות בהם הייתה נגישות בחלק התחתון של הפארק. לקח לנו קצת זמן למצוא את השירותים, ופרט לעבודה שלא היה נייר, הופתעתי כי השירותים היו נקיים, זה לא נראה כמו שירותים ציבוריים, הם היו נקיים , וזאת למרות שלא נראה אפילו עובד תחזוקה אחד במהלך כל הזמן בו הייתי בפארק.  אבל זה לא רק הפארק עצמו שהיה מדהים , זה היה גם מה שמסביב היו שלושה קווי אוטוביסים שהגיע לפתחו, קרוב לכניסה לפארק הייה מרכז משטרה, וארבע קופות חולים, ואפילו היה בית מרקחת קרוב, מדובר בתכנון פשוט גאוני. וכן הייתה גם חנייה בשפע.

 

בחלק ה"טבעי" של הפארק, נראה בוץ לתפארת (כי היה גשמים לפני כן), ואני פספסתי את המאובנים, כי הדרך אליהם הייתה מלאה בבוץ , ולא ממש רציתי להתחיל ללכת בבוץ עמוק בשביל לראות מאובן, וזו עוד דוגמא עד כמה שהפארק הזה טוב, בצורה נונשילנטית יש שם מאובן (או יותר) שהציבור הרחב יכול לבוא ולראות. 

 

מי שתכנן את הפארק, ומי שמתחזק אותו , פשוט תותח, פארקים ברמה כזאת אני מצפה לראות בנובה סקוטיה  ולא פה, היו שם ניקיון מדהים, מסלולי אופניים והליכה, כל כך הרבה ציפורים שלמדתי כי יש חוגי צפרות שבועיים לקבוצות. זה היה טענוג צרוף. 

טיולים במדבר יהודה

דיברתי עם אלעד כשהוא הזכיר כשהוא מתכנן טיול באזור ערד, הזהרתי אותי על העובדה שהסימונים על הקרקע משתנים בגלל טרקטורים וכי אסור לסמוך על מוקד המידע המקומי כי המידע שיש להם יכול להיות לא מעודכן.

הסברתי לו על החשיבות של כמות מים , בטיולים שלי אני משתדל לקחת שני ליטר מים לכל שעת הליכה, ציוד עזרה ראשונה, מפות טפוגרפיות של האזור מכשיר קשר או סלולארי במידה ויש קליטה באזור, ואף פעם אבל אף פעם לא לטייל לבד.

הסברתי לו על הסיכון של האזור וגם על החשיבות של להסתובב עם ציוד מגן, כאשר ה UV עובר את ה 11-12 , עדיף שלא להסתובב אבל הוא כבר בחר בזה אז צריך שיהיה מודע לסיכון הזה. מה שאנחנו היינו עושים היה לצאת להליכה מוקדם בבוקר ,חצי שעה שעה אחרי הזריכה או מספר שעות לפני השקיעה,  במהלך השעות המסוכנות (12 עד 16) לעשות עצירה בצל או להגיע ישר עם אוהל ואז לפתוח אותו.

לגבי ביטחון אישי, היו חטיפות היו פיגועים, זה חלק מהחיים ולא צריך להתחיל לחשוש מזה יותר מדי , אבל גם עדיף להזהר ולא לטייל באזורים מסויימים כאשר יש התחממויות יתר על המידה או ללא קבוצה עם מלווה עם נשק, בגדול לדעתי תמיד עדיף ללכת בקבוצות של לפחות שלושה אנשים, בצורה כזאת אם מישהוא נפצע אדם אחד נשאר אם הפצוע והשני הולך להזעיק עזרה. גם חשוב לדעת להכיר את המגבלות של האנשים, אתם כבר לא בני 18 בשיא הכושר, הגוף כבר זקן ויש מגבלות רציניות. 

בגדול אזור ערד בטוח יחסית, אבל תמיד צריך לבדוק את המידע לפני כן.

מיינה עוף פולש אבל מגניב, תוקפנית וחכמה

רציתי לעשות טיול ובדרך לבקר במצפור, ולפני כן החלטתי לקרוא ולדבר עם חברים שמבינים בנושא על הציפורים שנוכל לצפות בהן, זה מתחבר לשיעור הצפרות בו הייתי לפני מספר חודשים בו הציגו את סוגי הציפורים אופן זיהוי וצורות צפייה בציפורים שהזכרתי בעבר.

הפעם הופתעתי ללמוד שהמיינה שנמצאת באזורינו מזכירה בהתנהגותה עורבים בצורה מסויימת, איך ? מדובר על ציפור מאוד חכמה שתוקפת וזוכרת בני אדם, אני ידעתי על נושא העורבים והיכולת שלהם ללמד את ילדיהם על עוולות שנעשו להורים - כלומר עורב בוגר יילמד את יילדיו לזהות אדם שפגע בהורה, ואז הילדים וקבוצת העורבים ייתקפו את האדם במקומות שונים, כם אם האדם הזה יחליף את בגדיו ואפילו ישנה תסרוקת. המיינות תוקפניות לכל הפחות כמו העורבים, המיינות  תוקפות לא רק בני אדם שהם תוקפות גם ציפרים אחרות (את זה אפשר לקרוא במחקר של https://doi.org/10.1017/S0959270921000435 )  והן לומדות מצפייה איך ציפורים אחרות נטפסו ע"י בני אדם (https://doi.org/10.1016/j.anbehav.2009.03.012 )  (וזאת בדומה לעורבים).

בפן העירוני?  אז מתברר שכאשר צריך לפנות קן מיינות מהבניין , אנשי המקצוע מגיעים עם קסדות ומשקפי מגן כי המיינות תוקפות אותם, יותר מזה מתברר שאנשי המקצוע מבקשים מדיירי הבית שלא להיות ליד העובדים כי ככה קטן הסיכויי שהמיינות ייתקפו את בעלי הבית כאשר יש פינוי של הקנים שלהם.

המיינות הן עוף פולש ודי מגניב האמת, הצואה שראיתי מהם הייתה  לא לבנה-ירוקה כמו של ציפורים אחרות, ואיכשהוא  יוצא שיש קתמי צואה על קירות אנכיים ועל חלונות (אל תשאלו אותי איך אני לא מבין איך הן הצליחו), ממה שאני מבין צבע הצואה שלהם אמור להיות מושפע מהמזון אותו הן אוכלות, הביצים שלהן בצבע אחר (אני חושב טורקיז?) הם מתחרות על קינון עם ציפורים אחרות כל כך שהם מעיפות את הציפורים המקומיות מהאזור, כך קורה שבשנה אחת בלבד המיינות ישתלתו על בניין שלם וייקטינו את כמות היונים שקיימת בבניין מגורים (ראיתי את זה קורה בפועל), המיינות בשונה מהיונים פחות חוששות מאנשים מאוד אגריסיביות וחוצפניות, לא פעם יצא שמיינות חדרו דרך התריסים לבית מה שלא יונים ולא שום ציפור אחרת עשתה בעבר, גם כאשר מנסים לסלק אותן הן לא זזות עד שאתה ממש לא קרוב אליהם (לעשות להם פוו לא ממש עוזר הם שמות פס על בני האדם).

ראיתי מספר ציפורי דוכיפת משהוא שלא ראיתי המון זמן

ביקרתי בחורשת טבע, ו-ואו בפעם בראשונה מזה שנים אני רואה ציפורי דוכיפת מחוץ לגן חיות, ראיתי משהוא כמו עשרה ציפרים כאלה מסביב לעץ פרי, לא היה ריח של בשר רקוב באזור אז ככל הנראה לא מדובר על קן קרוב והם פשוט קיפצו והיו ממש מסביב.

אני לא חושב שראיתי דוכיפת פרא במשך שנים, פעם הדוכיפת הייתה די מוכרת וקיימת בהרבה מקומות. הדוכיפת עצמה חייה די מגניבה, יש להם הפרשה מסריחה שנועדה להרחיק טורפים , והיא מסריחה ! הוגזלים עצמם ? יש להם קטע מגניב הם יתיזו צואה על טורפים ובני אדם אם יחששו (אם אני מבין נכון הם מזכירים בואשים בהתנהגות הזאת).

לדוכיפת יש ייתרון מגניב שהן אוכלות את תהלוכנים ומהידוע לי גם  את תהלוכן האורן היא גם אוכלת, שאם נתקלתם בו יש לכם ככל הנראה זכרון מאוד כואב, היא גם צדה תהלוכנים אחרים (https://link.springer.com/article/10.1023/A:1009992321465 ) אבל את תהלוכן האורן אני לא מחבב במיוחד ;-).

הדוכיפת עצמה כיום נדחפת החוצה בגלל מינים פולשים כמו המיינה והדררה שהגיעו לאזוריינו.

בין נמלי אש לדפדפן כרום, הייתי שמח אילו היינו מפעילים כל טאב בדפדן מ podman ואילו החברה להגנת הטבע הייתה משתמש ב או-אס-אם מקומי או בגובמאפ ולא בשירותים של ארקגיס, בצורה כזאת אנשי הקוד הפתוח יעשו פיתוח ואחזקה בחינם

השבוע הייתי במפגש קבוצתי שאני עושה אחת לתקופה עם אחד מהמעגלים החברתיים שלי, אחת הנשים סיפרה כי צריך להזהר מנמלי אש, לא האמנתי לה, כי הייתי  בידיעה השגוייה שנמלי אש זה דרום אמריקה בלבד, יש לי חבר שיספר לי שזה כאב נורא אבל פחות המכוויות שחטף שכיסוי את גבו, אחת הנשים שם סיפרה שהיא בתור מי שעברה לידה כבר לא מפחדת מכאב נמלי אש, ונשים נוספות שהיו שם צחקו שכן זה לא מפחיד אותן.

שאלתי מישהיא שאני סומך עליה והיא אמרה שכן, נמלי האש הגיעו גם לכאן, ודי מזמן האמת,זה אני שלא הייתי מעודכן, היא הרגיעה וסיפרה שלמזלנו מדובר על המין הקטן יותר וזה כואב רק שבוע ופחות מנמלי האש הגדולות ויש מעט מאוד אישפוזים ולפי ידיעתה לא היו מקרי מוות מהעקיצות הללו, לפי דבריה נמלי האש שפלשו אליינו מכונות גם נמלי חשמל בארץ, היא סיפרה שמתברר שיש נגיעות של נמלי אש דווקא במשתלות באופן פרדוקסלי ולא באתרי בנייה (פרדוקסלי בגלל שמשתלות יש בדר"כ דאגה ממזיקים).

מתברר שנמלת האש דוחקת מיני נמלים אחרים ואף נהנת לגור בחלק מהבניינים.

הלכתי לאחד ממקורות המידע שאני סומך עליו בנושאים כאלה וזה החברה להגנת הטבע (האמת הסבתכתי למצוא משהוא ממשרד החקלאות בנושא).

לפי החברה להגנת הטבע אם נתקלים בהם , צריך ליצור קשר עם הרשויות, מתברר שישנם ילדים וחיות שנפגעים מנמלות האש, ויש לפעמים עקיצות בתוך גני ילדים ופארקים המצב כל כך גרוע שעושים ריסוסים בגני ילדים.

אתר חברת ההגנה לטבע ייצר מפה בה מציגים הייכן היו תצפיות שלהן, וגם מסביר שדי הרבה אין מה לעשות עם הפלישה, הם פה. את התצפיות של נמלת האש שהוא מוצג תחת arcgis, עכשיו אם אתם משמשים בדפדפני קוד פתוח ודואגים לפרטיות לא ממש תופתעו לגלות שלא ניתן לגשת לאתר המיפוי הזה מ FF כאשר ה WebGL שלכם כבויי.

 

מה שאפשר לעשות זה להשתמש בדפדפן נוסף שמותקן למשל  דרך flatpak , אני אישית משתמש ב ungoogled chromium תחת flatpak ודואג תמיד למחוק את תיקיית הבית של הדפדפן : 

rm -rf ~/.var/app/io.github.ungoogled_software.ungoogled_chromium/

למה אני מוחק ? כי לא הצלחתי למצוא דרך פשוטה למחוק את התוכן שהדפדפן שומר דוגמת  Local Storage (עוגיות זה מזמן לא הדבר היחידי שצריך למחוק ) , הקקה שאנשים מתארים כ Local Storage ו Session Storage ו Web Storage שכולם מאפשרים לשמור מידע בדפדפן שלפעמים אני מעדיף לוותר שישמרו בין הפעלות שונות, מחיקת עוגיות ביציאה מהדפדפן ? זה כל כך בעבר הרחוק היום הם משתמשים בכל כך הרבה פתרונות אחרים. האמת זה נראה יותר מסובך ממה שזה באמת , יש לי פשוט תסריט שעושה את זה, לוקח בדיוק שנייה להפעיל את זה (מחיקה ופתיחת תהליך) זה לא דורש מחשבה מיוחדת

במוזילה יש הסבר קצר על הנושא בקישור הזה ועבור כרום אפשר לקרוא על זה פה , האמת שהיום אני כבר מבין את האנשים שמפעילים דוקר לדפדפן ללא שמירה של מידע בין חיבורים, לקח לי די הרבה שנים להגיע לנקודה הזאת, אבל כן , זה די הגיוני היום, האם זה מתאים לכל המשתמשים ? ממש לא ! זה ברור שאין מה לצפות מהמשטמש הפשוט להפעיל דוקר עבור דפדפן כברירת מחדל היום, וזאת כי קיים סיבוך כרגע לעשות זאת, כאשר הנוחות של הפעלה מ דוקר תהיה כמו נוחות התקנה מflatpak או מ apt ואז הפעלה , אז נוכל לצפות שגם המשמש הרגיל יוכל לעשות זאת.

חבל שאני לא מכיר דרך לעשות מכולה עבור כל טאב בדפדפן  ביחד עם האפשרות לשמור מידע לשימוש הבא.

 

לגבי שימוש בpodman לעומת docker, אני אישית חושב שפודמן עדיף בגלל סיבות לא טכניות באמת (עובד עם פחות הרשאות, טענות לאבטחה ועוד).

אני גם תומך נלהב ברעיון של להשתמש רק ב imageים שאנחנו בנינו לבד או בוטחים במי שבנה אותם, ויש לי פוסט  שמציג דוגמא איך לבנות תמונה לריצה בדוקר, אני חושב שבנייה בין דוקר לפודמן לא אמורה להיות בעלת קושי רב יותר,עבור פודמן יש לנו כבר כלים כמו "mmdebstrap unstable | podman import - debian-unstable" שיאפשרו לנו לבנות סביבה שלמה בצורה מהירה בלי כל התהליך הידני שעשיתי כמובן שניתן להשתמש ב buildah.io בשביל ללמוד לבנות תמונות כמו שצריך.

אני חושב שזה לא אופטימלי עבור החברה להגנת הטבע להשתמש ב arcgis במקום להשתמש ב OpenStreetMap שירוץ מקומית או אפילו תחת govmap, אני מבין מצויין למה החברה בחרה לעבוד קודם כל עם arcgis, מדובר בפתרון יידוע, שמפורסם הרבה, יש לו ממשקים מאוד נוחים לעבודה (יחסית), הוא פשוט להתמעה בארגונים, ה API לעבודה איתו ידוע ומקובל בתאגידים, למעשה זה כנראה שירות המיפוי הסגור הטוב ביותר שאני מכיר, אף פתרון אחר שאני מכיר מ mapbox דרך google לא מתקרב אליהם בנוחות העבודה שראיתי וממה שסיפרו לי , אבל אני מאמין שיש ייתרון להשתמש ב OpenStreetMap שרץ מקומית ביחד עם LeafLet בצד הלקוח. אם משתמשים במערכות קוד פתוח כאלה מחיר ה QA יורד לחברה (כי יש חסרי חיים בעולם הקוד הפתוח שמתקנים ומוצאים בעיות עבורכם) וגם מחיר האחזקה הכללי לאורף זמן לדעתי נמוך יותר, הנקודה החשובה ביותר הוא הריצה על מערכות שהם נופלים תחת אותה מערכת החוקים והיורידקציה של החברה עדיפה, זה גם מוריד את הסכנה של סגירת שירותים בגלל שינויי רישויי או סנקציות על חברות, כמו כן זה מאפשר שליטה טובה יותר על כל רכיבי המערכת. כמובן שלהריץ OSM עצמאי יש מחירי אחזקה ועקומת למידה למפתחים המקוריים, אבל אני מאמין שזה דבר עדיף יותר, שימוש בשירותי govmap למשל מוריד הצורך לתחזק את עצמאית שירותי מיפוי אבל עדיין משאיר את האחזקה הריצה והקוד תחת אותו אזור שיפוט כמו החברה עצמה, ומבטל את היסכונים של סנקציות על חברה או משתמשיה, אבל ריצה ושימוש ב govmap לא יהנה משירותי הפיתוח וה QA החינימיים הקיימים בעת שימוש ב OSM. לשירותי govmap יש שירותי מיפויי עדכניים יותר מאשר ל OSM כרגע אבל גם הרישוי שלהם שונה מ OSM.

הבהרות לגבי הטיות שיש לי:

 

עסקתי בבעבר בפתרונות מיפויי תאגידי, יש לי העדפה ל arcgis בגלל שראיתי את היכולות שלהם בפרוייקטים של אנשים אחרים, שמעתי מאנשים על הייתרונות שלהם מול מערכות שונות, עבדתי בצד המשתמש מולם ומול Google Maps בהקשר לפרוייקט מסויים, וראיתי שעובדה עם arcgis הייתה נוחה לי יותר. 

הייתי מעורב בפרוייקת בן ביצעו העברה מ OSM ל שימוש ב google maps כי שם שימוש ב google maps  התאים יותר טוב לצרכים שלהם.

יש לי העדפה ל OSM ומפויי עצמאי כאשר זה עונה על כלל הצרכים של המארח והלקוחות, אני אישית תרמתי להחזיר תמיכה ברנדור OSM בתוך דביאן בעבר אז זה מציג למה אני רואה העדפה ל OSM על פתרנות אחרים.

אני מעודכן בחדשות ואני מודע לעבודה ולטענות שיש אנשים המעונינים לפגוע או למנוע בגישה למאשבים בין לאומיים בעקבות הסכסוך.

חורשת לון ופארק ועקנין

הרבה זמן לא טיילתי , התמזל מזלי ועשיתי זאת אחרי המון זמן.

הייתה לי הזדמנות לבקר בחורשת לון וליד מכללת קי לחינוך באופן חופשי, אני חייב להודות שהדף inature שמתאר את חורשת לון  לא מתאר מספיק טוב ומציג עד כמה המקום יותר גדול מאשר בתמונות, על העובדה שיש במקום מספר רב של מקומות ישיבה למבוגרים, מקום גישה לרכב תפעולי (אבל לא גישה ישירה עם רכב רגיל) ועד כמה צמחייה יש שם. 

באמת הופתעתי לטובה מכמות העצים שראיתי בחורשה , וכמות הצמחיה, לא ציפיתי לראות פארק כזה שם, הופתעתי ממש לטובה, לא רק זה שכאשר הגעתי אמרו לי שבדיוק הייתה קריטת עצים מסיבית (בהנחיית עירייה? לא ברור) ספרתי במקטע אחת כ 88 עצים עומדם שגולחו מהם כל הענפים מתחת לגובה של כ3 מטרים, ועוד משהוא כמו 7 עצמים קרוטים רק במקום בו ישבנו. לגבי הפריחה הטבעית , אז האמת ראיתי יותר פרחים במדשאות מסביב לכבישים במהלך הטיול, אבל שם זה ברור כי שם יש אחזקה ופה אני חושב שמדובר בגידול פרא.

ההגעה לשם בתחבורה ציבורית אבל נדרשתי לחתיכת הליכה, בשביל להכנס למקום אותו רצינו לראות.

באותו הביקור גם ראיתי כמה נקודות חמד נוספות, כאשר עברנו ליד המכללה לחינוך על שם קיי, הופתעתי מהפסל שפונה לכביש מהמדשאה, הפסל הוא של דמות אנושית היושבת על הקרקע , בעלת מה שנראה כחזה הפונה אל השמים , פסוקת רגליים  ומה שנראה כמו ראש השמוט מטה,  הפסל הפתיע אותי כי הוה הי מוצב לכיוון הכביש מחוץ למכללה ולא מסתקל לכיוון המבנים בתוך המכללה. לפי הבנתי לא ניתן להכנס למכללה לבקר בניגוד למוסדות אדקמיים אחרים בשביל לראות מה יש שם ואיך זה שם בכלל. אז לא ייכלתי לראות אילו עוד פסלים הם מציגים.

 

המשכנו בטיול לאורך פארק אליהו ועקנין, שם בשונה מחורשת לון היה כביש גישה נוח, היו ספסלים ומתקני משחק לילדים כל כמה מאות מטרים , אבל היה מה שנראה כדשא מטופח ועצמם מסביב לרחבת דשא, נראה הרבה פחות טבעי, היה שם מעט צל (ואפילו נשרפתי קצת בדרך), בשונה מחורשת לון היה צריך לעבור מספר כבישים בשביל להנות מכל הפארק לאורכו (כמעט שלושה קליומטרים אם הבנתי נכון).

כלל הטעיול הזה היה מאוד חמוד ונעים לראות ירוק בעיניים בג'ונגלי הבטון מסביב, כל הכבוד לרשויות שמתחזקות את הדברים הללו.

החוצפה של אנשים לקחת מידע אישי

אתמול הלכתי לחגוג את האירוסין שלי וקפצתי לפאב.

איך שניכנסתי קיבלתי סטירת פרטיות : בפתיחה דרשו ממני את תעודת הזהות על מנת להכניס למערכת, כשהתרעמתי אמרו שיוכלו להסיר אותי מרשימות התפוצה שלהם.
אם כל הכבוד אני ממש לא מעוניין מראש להכנס לרשימה זו.
בתשובה נאמר לי כי אלו הם נהלי המקום ואין מה לעשות.

כאשר אמרתי שזכותי לא להשאיר פרטים ניסו לשכנע אותי להשאיר את פרטי בשביל הבירוקרטיה של המקום.

לא יודע אני ממש לא רוצה להשאיר פרטים התחיל ויכוח בו ניסו לשכנע להשאיר את פרטי תעודת הזהות שלי.

עם כל הכבוד מראש אני לא רוצה להכנס לרשימות תפוצה ולפילוח שוק, לאחר מספר דקות של ויכוח ביקשתי מחברי שנעזוב את המקום הם ניאותו לתת להכנס ללא השארת פרטים מזהים.
מדהימה העובדה כי רק כשהתחלנו לעזוב פתאום היה אפשר להכנס ללא השארת פרטים מזהים.

חשבתי שזה הכל , איך שניכנסו כמות העשן היתה פשוט נוראית בכל חור מישהוא עישן (אבל היו סימון נגד עישון על הקיר).

בקיצור אם אכפת לך מהפרטיות שלך פשוט תעלה כי אתה מעדיף להשאיר את הכסף שלך במקום אחר אם הם לא מוכנים לתת להכנס.

דראפט זו היתה הפעם האחרונה שאני מגיע לשם.

ולחמולוגים שיקפצו מה הבעיה ב 2006 פנו לבקשת יצרת מערכת לממכר פרטי אנשים בב"ש שנאספו ע"י עמותה מסויימת.

אני כבר לא עז הרים, ולא כדאי לסמוך על מרכז מידע

החברים בחברתי שמו לב שהחתלתי להשתמש בבדיחה פרטית של "נו אנחנו עזי הרים או לא ?" - הסיפור מאחורי הוא טיול בנחל כידוד שבעקבות העובדה שהיה חסר סימן פנייה שמאלה בנקודה שאפשר לראות (התחיל להחשיך), התוצאה טיפסנו לגובה רב ולמחרת עלתה השאלה איך עלינו על אבנים בגבהים של כמטר מטר וחצי עם תיקים:

של כמעט 20 ק"ג ונוסף של כ 7 ק"ג.

אחרי חיפוש מצאנו כי הסימון נעשה בגובה בנקודה בשונה מהרגיל:
בדר"כ מסמנים לפני הפנייה ולא אחריה (אלא עם מדובר בכביש 6) ובמקום גלוי - גם בשעה 9 בבוקר לא היה ניתן לאתר אותו.

אז החלטתי לטייל פעם נוספת וכמו תמיד הכנתי מים (ליטר לשעה וזה לא הספיק !), Aircast , אוהל, ערכת עזרה ראשונה ועוד - כמו בספר. פניתי למרכז מידע בערד ושאלתי עם יש צורך בחבלים באזור העבירות הגבוהה והבחורה במרכז אמרה כי לא צריך חבלים, יש לציין כי טעות זו עלתה לי בשלוש שעות חזרה במהלך הטיול ומנעה את המשך הטיול במסלול.

אז הפעם קראתי רבות על המסלול "היפה במדבר יהודה" שעובר בנחל קינה (מס' מסלול 11362 - למטיבי לכת). מצאתי כי המסלול אמור להכיל מספר רב של אטרקציות כמו מפל וגב מים ועוד דברים רבים אחרים. הסתמכנו רק על הסימון בשטח והמפה:
למרות שתושבי המקום אמרו כי הגב הוא ימינה עם הנחל המשכנו עם המסלול המסומן בירוק לכיוון של הגב.
מה רבה היתה הפתעתי כאשר גיליתי בצורה הרעה כי לא ניתן להגיע לגב על המסלול כשיורדים מהר קינה. טוב לא נורא הנוף היה מדהים. רק שהבעיה הגדולה שמסלול הטיול נחל קינה והמסלול נחל קינה אינם אותו הדבר (או שאני מפספס משהוא בתיאור).


לנחל קינה פונים אחרי טיול במסלול הכחול ( 11361) שעליו עולים אחרי עליה על המנחת הליכה של כ 5 מטרים לכיוון מבנים הרוסים.
במסלול נזכרתי כי יש אנשים טובים בדרך ושאסור להסתמך על סימון בשטח והמפה לא בדיוק מעודכנת (2006) :

1 ) הפנייה היא אחרי בית הספר ישר ולא לפני.
2) הסימון בשטח לפנייה מוביל לפזורה הבדואית ולא לנחל (הסימון כ50 מטר מבית הספר) - לא ברור: ביזבז לי זמן .

לפי התושבי הפזורה (המסלול הכחול עובר כמעט בתוך החצרות שלהם) האבנים מוזזות אחת לכמה זמן ע"י טרקטור, כנראה זו הסיבה לתזוזת אבנים ולחוסר הפניה בשטח. בכל מקרה זה הכיוון :
החץ הירוק הוא לחניון קינה.





































בהמשך המסלול היכן שמדובר בעלייה תלולה (התחלת האזור המסומן בעברות קשה) קיים מצוק שצריך לרדת - כנראה בחבל.
הבעיה המצוק נמצא מעל גב מים (לא יודע עם זה "הגב") ולא קיימים שום נקודות אחיזה שהצלחתי לאתר.

ראיתי וו לחיבור של חוט אבל כלום שמאפשר לרדת בביטחה עם תיקים זו היתה הנקודה להסתובב. אמנם ראיתי מספר דברים יפים כמו את ערוץ הנחל, נק' גובה 554 (ירידה ועליה משני הצדדים) ועוד מספר מקומות חמודים.

מקום טוב לפתוח את האוהל ללילה / הפסקת צהוריים הוא הנקודה הזאת - השטח נקי מספיק מאבנים וישר מספיק להקמת אוהל.(נקודה חשובה לפתיחת אוהל ללילה) יש לציין שהרוח בצהוריים מחייבת קיבוע של האוהל!.

מה שהכי הפתיע היה שהמדבר נראה ירוק בגלל איזה שהוא צמח.













כיף , מבאס (כי לא ראינו את כל הדברים) אבל עדיין הרגשת סיפוק.