חורשת לון ופארק ועקנין

הרבה זמן לא טיילתי , התמזל מזלי ועשיתי זאת אחרי המון זמן.

הייתה לי הזדמנות לבקר בחורשת לון וליד מכללת קי לחינוך באופן חופשי, אני חייב להודות שהדף inature שמתאר את חורשת לון  לא מתאר מספיק טוב ומציג עד כמה המקום יותר גדול מאשר בתמונות, על העובדה שיש במקום מספר רב של מקומות ישיבה למבוגרים, מקום גישה לרכב תפעולי (אבל לא גישה ישירה עם רכב רגיל) ועד כמה צמחייה יש שם. 

באמת הופתעתי לטובה מכמות העצים שראיתי בחורשה , וכמות הצמחיה, לא ציפיתי לראות פארק כזה שם, הופתעתי ממש לטובה, לא רק זה שכאשר הגעתי אמרו לי שבדיוק הייתה קריטת עצים מסיבית (בהנחיית עירייה? לא ברור) ספרתי במקטע אחת כ 88 עצים עומדם שגולחו מהם כל הענפים מתחת לגובה של כ3 מטרים, ועוד משהוא כמו 7 עצמים קרוטים רק במקום בו ישבנו. לגבי הפריחה הטבעית , אז האמת ראיתי יותר פרחים במדשאות מסביב לכבישים במהלך הטיול, אבל שם זה ברור כי שם יש אחזקה ופה אני חושב שמדובר בגידול פרא.

ההגעה לשם בתחבורה ציבורית אבל נדרשתי לחתיכת הליכה, בשביל להכנס למקום אותו רצינו לראות.

באותו הביקור גם ראיתי כמה נקודות חמד נוספות, כאשר עברנו ליד המכללה לחינוך על שם קיי, הופתעתי מהפסל שפונה לכביש מהמדשאה, הפסל הוא של דמות אנושית היושבת על הקרקע , בעלת מה שנראה כחזה הפונה אל השמים , פסוקת רגליים  ומה שנראה כמו ראש השמוט מטה,  הפסל הפתיע אותי כי הוה הי מוצב לכיוון הכביש מחוץ למכללה ולא מסתקל לכיוון המבנים בתוך המכללה. לפי הבנתי לא ניתן להכנס למכללה לבקר בניגוד למוסדות אדקמיים אחרים בשביל לראות מה יש שם ואיך זה שם בכלל. אז לא ייכלתי לראות אילו עוד פסלים הם מציגים.

 

המשכנו בטיול לאורך פארק אליהו ועקנין, שם בשונה מחורשת לון היה כביש גישה נוח, היו ספסלים ומתקני משחק לילדים כל כמה מאות מטרים , אבל היה מה שנראה כדשא מטופח ועצמם מסביב לרחבת דשא, נראה הרבה פחות טבעי, היה שם מעט צל (ואפילו נשרפתי קצת בדרך), בשונה מחורשת לון היה צריך לעבור מספר כבישים בשביל להנות מכל הפארק לאורכו (כמעט שלושה קליומטרים אם הבנתי נכון).

כלל הטעיול הזה היה מאוד חמוד ונעים לראות ירוק בעיניים בג'ונגלי הבטון מסביב, כל הכבוד לרשויות שמתחזקות את הדברים הללו.