לאחרונה נתקלתי במאמר סמי-מדעי שנראה שהוא מרתק באחד האתרים שאני קורא מהם (זה לא היה ב phys.org שאני ממליץ עליו בחום), הוא התאים די טוב להטיות שלי, לכן מצד אחד הייתי שמח כי מה לעשות אנחנו אוהבים לקרוא מאמרים שתומכים בדעה שלנו, אבל מצד שני הייתי יותר חשדני כלפיו, כי אני אוהב לבדוק הייטב מאמרים התומכים בדעתי ולנסות לסתור אותם על מנת להיות בטוח שמה שאני קורה באמת מדעי ולא פשוט מנגן על הפסיכוליגיה שלי.
המאמר הציג סימכוין ממספר חוקרים ידועים כמו בריאן ויין (Wynne) , בגדול הטענות היו מעניינות מאוד, אבל משהוא בפנים הרגיש לי לא נוח, קודם כול התייחסו לבריאן בלשון אישה, התחלתי לקרוא את הסימכונין, ופוף הטענות שהמאמר ייצג לא נאמרו באופן הזה או בדרך הזאת ע"י ב. ויין כלל. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בדברים כאלה, אבל בדרך כלל אני נתקל בזה אצל כל מני כתבות שאינן מדעיות והכותבים אינם בעלי השכלה אקדמית כלל בהם מפנים למאמר שטוען טענה המתבבסת על סימכוין עאשר הסימוכין אינם אומרים את מה שנטען שנאמר, ולא בודקים פנימה, אבל במקרה הזה ? מדובר פה במאמר הנכתב ע"י בעל תואר שלישי.
אחד הדברים החשובים שלומדים במהלך התואר השני (וחלק זוכים בתואר הראשון) הוא איך להתייחס למאמרים ואיך לבחון מאמרים ואת הכותבים, קיימת חשיבות להטיות החוקרים, למי מימן את המחקר, מי ממן את המוסד בו חקרו וכו', והאמת במרבית המחקרים שתתקלו בהם החוקרים ירשמו על ההטיות , על מקום העבודה וחברות באירגונים מסויימים.
ניקח דוגמה פשוטה , בעיתון שקר-כל-שהוא מתפרסמת כתבה בה אדם המציג את עצמו כרופא מציין את הסיכונים באכילת מזון מן החי, עד כמה זה מסוכן, ופוגע בסביבה, אבל לא מצויין שהאדם הוא צמחוני וזו היא האדג'נדה הפוליטית שלו, או לחילופין רופא שרושם מאמר ומציין כי תרופה מסויימת היא בטוחה לחלוטין אבל בלי לספר כי החוקר עובד בשיתוף עם הייצרן, ותלויי בו לגראנט והחברה מעבירה כספים לאוניברסיטה בה הוא עוסק, מצד שלישי חוקר שטוען כי טיפול מסויים או תרופה מסויימת מסוכנת אבל לא מספר כי בקשרים של ייצרן מתחרה.
נכון שאנחנו רוצים לחשוב שכל החוקרים הם אנשים משכמם ומעלה, ואינם מוטים, המציאות היא, הם בני אדם והם עושים טעויות , והם יהירים , והם מוטים בדיוק כמו כל אדם אחר, הרבה פעמים חוקרים ידברו בסמכות ואף יפעילו את כובד משקלם בלא התייחסות למומחיות וידע של אנשים אחרים (כמו למשל הסיפור של מגדלי הכבשים בסלפילד (Sellafield) בבריטניה במאמר Misunderstood misunderstanding: social identities and public
uptake of science ) , אבל אני רוצה לציין שזה לא המקרה היחידי פשוט המאמר הזה הוא מולי.
באופן כללי היה נחמד אילו היו לומדים לבחון כל טענה וטענה במחקר או מאמר או כתבה בגיל מאוד צעיר, ומנסים לתקוף אותה ולנסות לבדוק אותה לדיוק תמיד, אילו זה היה כך המדיה שלנו הייתה יכולה להיות אמינה. היה מאוד נחמד אילו חןקרים שטעו יועמדו על טעותם וייתקנו דרכיהם ויעשו זאת באופן דומא בה עושים תחקיר לאחר פעילות, הצלחה או אי הצלחה, כמעט ונפגע או נפגע, העיקר לנסות לשפר את הייכולות. אילו היינו חוקרים באופן פתוח כל דבר המצב שלנו היה הרבה יותר טוב בפן המדעי ושל מדיית ההמונים.
וכן גם את הפוסטים שלי צריך לבדוק, ולבחון, כי מה לעשות גם לי יש הטיות וגם אני יכול לעשות שטויות.
המאמר הציג סימכוין ממספר חוקרים ידועים כמו בריאן ויין (Wynne) , בגדול הטענות היו מעניינות מאוד, אבל משהוא בפנים הרגיש לי לא נוח, קודם כול התייחסו לבריאן בלשון אישה, התחלתי לקרוא את הסימכונין, ופוף הטענות שהמאמר ייצג לא נאמרו באופן הזה או בדרך הזאת ע"י ב. ויין כלל. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בדברים כאלה, אבל בדרך כלל אני נתקל בזה אצל כל מני כתבות שאינן מדעיות והכותבים אינם בעלי השכלה אקדמית כלל בהם מפנים למאמר שטוען טענה המתבבסת על סימכוין עאשר הסימוכין אינם אומרים את מה שנטען שנאמר, ולא בודקים פנימה, אבל במקרה הזה ? מדובר פה במאמר הנכתב ע"י בעל תואר שלישי.
אחד הדברים החשובים שלומדים במהלך התואר השני (וחלק זוכים בתואר הראשון) הוא איך להתייחס למאמרים ואיך לבחון מאמרים ואת הכותבים, קיימת חשיבות להטיות החוקרים, למי מימן את המחקר, מי ממן את המוסד בו חקרו וכו', והאמת במרבית המחקרים שתתקלו בהם החוקרים ירשמו על ההטיות , על מקום העבודה וחברות באירגונים מסויימים.
ניקח דוגמה פשוטה , בעיתון שקר-כל-שהוא מתפרסמת כתבה בה אדם המציג את עצמו כרופא מציין את הסיכונים באכילת מזון מן החי, עד כמה זה מסוכן, ופוגע בסביבה, אבל לא מצויין שהאדם הוא צמחוני וזו היא האדג'נדה הפוליטית שלו, או לחילופין רופא שרושם מאמר ומציין כי תרופה מסויימת היא בטוחה לחלוטין אבל בלי לספר כי החוקר עובד בשיתוף עם הייצרן, ותלויי בו לגראנט והחברה מעבירה כספים לאוניברסיטה בה הוא עוסק, מצד שלישי חוקר שטוען כי טיפול מסויים או תרופה מסויימת מסוכנת אבל לא מספר כי בקשרים של ייצרן מתחרה.
נכון שאנחנו רוצים לחשוב שכל החוקרים הם אנשים משכמם ומעלה, ואינם מוטים, המציאות היא, הם בני אדם והם עושים טעויות , והם יהירים , והם מוטים בדיוק כמו כל אדם אחר, הרבה פעמים חוקרים ידברו בסמכות ואף יפעילו את כובד משקלם בלא התייחסות למומחיות וידע של אנשים אחרים (כמו למשל הסיפור של מגדלי הכבשים בסלפילד (Sellafield) בבריטניה במאמר Misunderstood misunderstanding: social identities and public
uptake of science ) , אבל אני רוצה לציין שזה לא המקרה היחידי פשוט המאמר הזה הוא מולי.
באופן כללי היה נחמד אילו היו לומדים לבחון כל טענה וטענה במחקר או מאמר או כתבה בגיל מאוד צעיר, ומנסים לתקוף אותה ולנסות לבדוק אותה לדיוק תמיד, אילו זה היה כך המדיה שלנו הייתה יכולה להיות אמינה. היה מאוד נחמד אילו חןקרים שטעו יועמדו על טעותם וייתקנו דרכיהם ויעשו זאת באופן דומא בה עושים תחקיר לאחר פעילות, הצלחה או אי הצלחה, כמעט ונפגע או נפגע, העיקר לנסות לשפר את הייכולות. אילו היינו חוקרים באופן פתוח כל דבר המצב שלנו היה הרבה יותר טוב בפן המדעי ושל מדיית ההמונים.
וכן גם את הפוסטים שלי צריך לבדוק, ולבחון, כי מה לעשות גם לי יש הטיות וגם אני יכול לעשות שטויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה