הספר תולדות עם ישראל בימי קדם של א. מלמט וח. תדמור הוא מצויין להוראות היסטוריה לילדים בגיל בית הספר היסודי, ועוד נקודות לגבי חינוך ולימוד

כמו בעולם התוכנה, גם כשמלמדים אני אוהב להחזיר רפרנס מאיפה אני לוקח את החומר. ברשותי הרבה ספרים וחלק מנייר עם הריח של פעם. אני מלמד במסגרת חינוך ביתי בקצב אישי.

הספר תולדות עם ישראל בימי קדם של אברהם מלמט חיים תדמור מנחם שטרן ושמואל ספראי (הוצאת דביר תל אביב 1969)  הוא באמת כתוב מצויין ומותאם לילדי בית הספר, השפה בה כתוב פשוטה, ונגישה לרמה של תלמידי בית הספר היסודי. הספר שברשותי הוא הוצאה שנייה (של שנת 1969) אבל עדיין במצב מצויין, לספר שברשותי הכריכה שונה מהכריכה שיש בספרייה לאומית ומכילה תוכן עד למרד מר זומרא.

לספר שלושה כרכים  , תולדות עם ישראל בימי קדם, תולדות עם ישראל בימי הביניים ותולדות עם ישראל בעת החדשה.

אני משתמש בו כרפרנס וכבסיס לשיעורים, נכון שיש לי ספרים אחרים, אבל אני חייב לציין את הספר הזה כחומר לימודי כל כך טוב שאפילו תלמידים בגיל בית ספר יסודי מבינים אותו ויכולים להשתמש בו כחומר לימוד עצמאי. ופשוט לקרוא בו להנאה.

ישנם ספרים רבים אחרים שאני משתמש בהם  כבסיס לחומר.

עכשיו בנוגע לספרים הדיגטליים או הגרסאות המודפסות כמו "ממדינת הקדש לעם ספר" או "מסעות בזמן" הספרים הללו מרגישים לי יותר כמו מערכי שיעור שנאספו לחומר לימודי, עבורי התוכן לא מרגיש זורם לקריאה רצופה ומרגיש שהוא נועד להכין לבגרות ולא ללמוד, מספיק להסתכל על האיכות המצויינת של  "תולדות העולם ההלנסטי" של דוד גולן לעומת הספרים הללו, לכל הפחות עדיף  היה אם היו לומדים מהסדרה תולדות העולם הקלאסי ביסודי, על המדריך למורה של שגיא כהן יש לי די הרבה תרוניות, לאחר קריאתו קיבלתי הרגשה ממש לא נעימה בנוגע לרעיונות אותם רוצים להעביר.  באופן כללי אני חושב שזה שגויי שמתמשים בספרים דיגיטליים שאינם חופשיים ולא ניתנים להעברה בין אנשים, כי אנו יודעים כי חלקם ינעלו או יישנו לאחר תקופה מסויימת אני מאמין כי הרעיון של ספרים דיגיטליים שאינם חופשיים ייש להם אורך חיים מוגבל שגויי וראויי שישתמשו בספרי נייר, שלא ניתן לקחת, לשנות או למחוק.

בכלל לדעתי היסטוריה ושפה צריכים להלמד החל מהשנה הראשונה של גיל בית הספר ועד סיום בית הספר, גם לימודי דת חשוב שיהיו מהשנה הראשונה, ואני מדבר לימודי דתות של כלל הקבוצות במקום, אני חושב שראוי שיילמדו את  האיסלם, הנצרות, יהדות ודתות אחרות העולם העתיק, קל לפספס ניאנסים בדתות המונותאיסטיות ללא הכרות עם הדתות של העולם העתיק. ככה גם לא מגיעים לתיכון בלי לדעת מה זה ד'ימי או על הקשר החשמונאי-רומאי או החשמונאי-הלנסטי הידע הזה הוא ידע חובה בהבנה של התהליכים הנוכחיים אל מול האימפריות הקיימות היום והשפעתן על חיי היום יום כיום (ארה"ב , האיחוד האירופי וסין), על ממלכת חמיר או על חוקי האדמה תחת השלטון העותמני, על דאהר אל עומר או על טבח באר טוביה (שלפי ויקיפדיה תושבי הכפרים שעשו את הטבח הזה בכלל  חיו באחווה ויחסי שכנות עם הקורבנות), על טבח גרנאדה והמשמעויות שלו והסיבות עליו, על חודייביה ועל חייבר, על הרעב הגדול בלבנון ועל ההגירה מהחוראן לארץ ישראל, על מה שתעלת סואץ עשתה לסוחרי דמשק והאכלוסיה הכללית בסוריה הגדולה, על ההגירה הגדולה שהייתה וזה רק עבור אזור אחד, כמו כן ראוי שיילמדו על ההיסטוריה העתיקה של אירופה ואסיה, בוגרי בתי הספר אינם יודעים מי הם השבטים הגרמאניים או מדוע אנשים ברומא חששו מיער טויטובורג, העובדה שתלמידי בית הספר אינם יודעים על ההיסטוריה של החליפות ועל מה היו החיים בתקופתם משפיע רבות על ההבנה של הבוגרים בהקשר ההיסטורי והפוליטי כיום. חוסר ההכרות עם רומא וגלגוליה ועל התהפוכות שהיא עברה גורמת ליצרת ערגא שאינה מבוססת היסטורית וחוסר הבנה כללית לתהליכים באימפריה, הרי אם לא מכירים את סיפור היער וארבעת הקיסרים איך נבין את התמורות באימפריה לאחר מכאן ?.

בנוגע לחומר הלימודי הקיים היום,  אני חושב שמספיק לומר בשבמקרה מסויים שראיתי השתמשו בקטעים מתוך הסדרה היהודים באים במצגות כחומר לימודי, אני חושב שזה ממש לא ראויי להשתמש בתוכנית הומוריסטית (שלא ממש נכונה היסטורית) בהקשר לימודי, זה בערך כמו להראות לתלמידים שאתה קורא בויקיפדיה (ויקיפדיה גרועה אף יותר מהסדרה הזאת). עכשיו זה לא שאין חומר דיגטלי שניתן היה לשחרר תחת רישיון חופשי, או שלא נעשו תוכניות טובות בנושא (כמו למשל והארץ הייתה תוהו ובוהו שראויי היה שהיה משוחרר בצורה חופשית (וכן אני מדבר על דברים חופשיים כמו CC) ועוד יותר ראויי אילו התכנים היו מאוחסנים על שרתי משרד החינוך ולא כמו כיום שחלק מהחומרים קיימים היום. יאמר לזוכתם של אנשי משרד החינוך שכן פרסמו תכנים מסויימים באתר שהיו נגישים לאכלוסיה הכללית בהם ניתן ללמוד ולהשתמש, אני אף זוכר איך פרסמו שיעורים מוקלטים במגוון נושאים שתלמידים ייכלו ללמוד מהם, ראוי היה אילו התוכן היה משחורר בצורה חופשית (רישיון שימוש והפצה),  ומוצג בצורה חופשית בשרתי משרדי החינוך, יאמר לזכותם כי מפורסמים מספר רב של מקורות בתתי הדפים באתר משרד החינוך שניתן להשתמש בהם בזמן הוראה בתחומים רבים, היה נחמד אילו האתר היה בנוי בצורה נגישה יותר, אילו היו יותר תכנים שניתן לצרוך מהאתר, אילו היו מערכי שיעור וספרי לימוד חופשיים בהם היו משתמשים ושהם היו מוצגים. אני חושב שהרעיון של אקדמיית קאהן הוא מדהים והייתי שמח אילו כלל משרדי החינוך בעולם היו מבצעים פעולה ומשחררים את התכנים שלהם בצורה חופשית (רישיון חופשי לשימוש והפצה) בשרתים שלהם ולא רק בשרתים של חברות מסחיריות.

נכון שאני עוסק במחשבים מרבית חיי הבוגרים, אבל אני מאמין כי צריך לשמר את ספרי הנייר ולשמור עליהם מכל משמר, להמשיך להשתמש בהם וללמד מהם, הספרים הללו ישארו עוד עשרות אם לא מאות שנים אחרי שאנו כבר לא נהיה פה, ספרים דיגטליים ? במיוחד אלו בעלי ה DRM , הם נעלמים תוך עשור ומטה,  חלק מהספרים הגידטליים ננעלים בגלל DRM בתוך פחות מחמש שנים,אני כבר לא מדבר על נעילת האפשרות להעביר ספרים בעלי DRM ממכשיר אחד לאחר, אני מדבר על העובדה שחלק מהתוכן פשוט הופף ללא זמין כלל. וזאת עוד לפני שחברות מסויימות משנות את הרישויי כך שזה מונע שימוש לעתיד, אתם זוכרים איך 1984 הוסר מהקינדאלים ? אז כן, אני מודע שיש שינויים בספרי נייר בין הוצאות , וראיתי איך הסיפורים השתנו בין מה שראיתי בפרוייקט גוטנברג לעומת מה שמפורסם היום, אבל זה לא קורה כמו שזה קרה עם הספרים הדיגיטליים.

בקיצור למדו מספריי נייר, לימדו מספרי נייר, רכשו בחנויות ספריים ישנות, העבירו ספרי נייר מאחד לשני.